וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר (כו, א)
מדוע נערך המפקד אחרי המגפה?
- רש"י מדגיש את האהבה והאחריות המנהיגותית, ומביא 2 משלים המבטאים יחס רגשי ועמוק של הקב"ה ומשה כלפי עם ישראל:
- משל הזאבים והרועה. מדמה את הקב"ה לרועה שזאבים פלשו לעדרו והרגו כבשים. עם תום הסכנה, הרועה מיהר לספור את הצאן הנותר, ולא כדי לדעת כמה נותרו, אלא כביטוי של דאגה ואהבה, להראות שכל נפש יקרה לרועה. המפקד אחרי המגפה נועד להראות שחביבים ישראל לפני הקב"ה.
- משל החזרת הפיקדון. כשמשה קיבל את הנהגת העם ביציאת מצרים, הוא קיבל אותם ספורים ומאורגנים. כעת, כשעומד לפני מותו, מבקש "להחזיר את הפיקדון" להקב"ה בצורה מסודרת, "במנין".
- רבי חיים פלטיאל מקשר את המפקד להיבט הצבאי של הכניסה לארץ. המפקד לא נועד רק לחלוקת קרקעות עתידית, אלא בראש ובראשונה לגיוס צבאי. משהסתיימה גזירת מתי מדבר ונגמרה המגפה האחרונה, העם נכנס ל"ישורת האחרונה", לקראת כיבוש הארץ. המנין נועד לבחון את הכוח הצבאי הלוחם שעומד לרשות משה ויהושע לקראת המלחמות הצפויות עם עמי כנען.
- הנצי"ב מוולוז'ין מבאר שהמגפה בשיטים היתה המכה האחרונה שבה מתו האחרונים מהדור שנגזר עליו למות במדבר ולא להיכנס לארץ. הציון "אחרי המגפה" מלמד שמעתה והלאה, כל מי שנמנה במפקד זה הוא חלק מהדור החדש, הטהור, שעומד בפועל לרשת ולחלק את הארץ. אין עוד חשש שמישהו מהנמנים ימות במדבר כחלק מהגזירה הישנה.
המפקד שלאחר המגפה אינו רק פעולה סטטיסטית, אלא נקודת מפנה היסטורית המשלבת בתוכה אהבת עולם, התארגנות מעשית ויציאה לדרך חדשה. יופיו של עם ישראל הנכנס לארצו מתגלה כאהוב וחביב על רועהו, מוכן ומאורגן למשימותיו, ומטוהר מכל משקעי העבר המעכבים.
