א.
הַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת, הַגּוּף כִּמְעַט רָדוּם…
אַךְ הַנֶּפֶשׁ לֹא שׁוֹקֶטֶת, בְּתוֹכָהּ גּוֹעֵשׁ יְקוּם.
קָרוֹב לְחֹדֶשׁ יָמִים לִפְתִיחַת הַשָּׁנָה הַבָּאָה…
הַאִם בֶּאֱמֶת נָכוֹן לִי לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּהוֹרָאָה?
ב.
זֶה לֹא שֶׁקָּרָה לָאַחֲרוֹנָה אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ דְּרָמָטִי,
הַתַּלְמִידִים דַּוְקָא בְּסֵדֶר, עָבַר לוֹ עוֹד יוֹם סְטַנְדַּרְטִי,
אֲבָל הַמַּחֲשָׁבוֹת מְשׁוֹטְטוֹת…
וּמֵאֵלֵיהֶם עוֹלוֹת וְנִצָּבוֹת הַשְּׁאֵלוֹת…
ג.
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה עוֹד שָׁנָה?
אִם אָמַרְתִּי לַמְּנַהֵל 'אֲנִי מַמְשִׁיךְ', אָז אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה?
תַּלְמִידִים, שִׁעוּרִים, לְטַפֵּל בְּ.., לְעַדְכֵּן הוֹרִים,
כָּכָה אֲנִי אַמְשִׁיךְ עוֹד שָׁנָה, עוֹד שָׁנִים?
ד.
וּפִתְאוֹם, אֲנִי מִתְנַעֵר!
מְקַבֵּל כּוֹחוֹת, כֻּלִּי מִתְעוֹרֵר!
–
זֶה לֹא אֲנִי הוּא שֶׁבּוֹחֵר!!!
–
זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ הַבּוֹחֵר מִתּוֹךְ רַבִּים,
אֶת רוֹעֵי צֹאנוֹ, אוֹתָנוּ – הַמְּלַמְּדִים.
ה.
נַפְשִׁי כָּעֵת עוֹלֶזֶת, לִבִּי מִתְרוֹנֵן מִשִּׂמְחָה,
לֹא מִכְּבָר ה' בָּחַר בִּי, לִרְעוֹת צֹאנוֹ עוֹד שָׁנָה…
אָז אָנוּחַ מְעַט, כְּדֵי לַחְזֹר בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ,
לְשַׁמֵּשׁ מִגְדַּלּוֹר לְמַעֲמִידֵי שָׁמַיִם וְאֶרֶץ.
