לא פעם אתה כמלמד מוטרד, מוטרד ממצב לימודי, רגשי או התנהגותי של אחד התלמידים…
מה עושים? למי פונים? עד שניגשת למנהל והתיישבת מולו לפגישת עדכון, בקושי הספקת 4 תלמידים;
הפגישה הייתה קצרה (כי נגמרה ההפסקה), קטועה (כי כל רגע מישהו נכנס למנהל) ולא ממוקדת (כי על התלמידים שהכי רצית לדבר, לא הספקת…),
מה עושים?
מציעים למנהל לעבוד לפי תכנית 1-3-5!
התכנית פועלת בהצלחה במס' גדול של חיידרים ברחבי הארץ ונוחלת הצלחה כבירה.
כשתסיים לקרוא את המאמר שלח קישור למנהל שלך!!!
בקצרה מה זה 1-3-5?
פגישה פדגוגית מסודרת הפותחת ב-1, התלמיד שאתה הכי מוטרד ממנו, עוברת ל-3 כלומר מתרחבת לעוד 2 תלמידים (ס"ה 3) ומשם ל-5, לעוד 2 תלמידים הנמצאים ברשימת החמישה.
פגישות עם המלמדים
באלול המלמד מספיק להכיר את התלמידים, לזהות את הקושי של כל אחד מהם, להבין מי 'הפרויקטים' שלו… כעת, בחשוון הוא יכול לדייק את זה (בכיתות גבוהות ישנם תלמידים שמתאמצים להתחיל את השנה מושלם, כשחוזרים אחרי סוכות – הם מתנהגים יותר טבעי.. קל יותר לזהות קושי שהם ניסוי לחפות עליו) לצאת לדרך ולהרויח את שנת הלימודים הנוכחית שעדיין בתחילתה.:
המנהל יזמן את כלל המחנכים במהלך חודש חשוון/כסליו לפגישה בת שעתיים, למשל: אני מזמין את המלמדים בראשון ורביעי, בכל יום כזה מתקיימים 2 פגישות: פגישה ראשונה 9-11, ופגישה שנייה 11-1, עד סוף החודש אני מספיק 16 כיתות לימוד.
תכנית 1-3-5-
שלב ראשון – הכנה לפגישה
כל מלמד מקבל זימון מסודר – תאריך ושעה ואני כמנהל מבקש ממנו/ עוזר לו לאתר מ"מ לכיתה לאותו הזמן (מכיוון שזה מ"מ לשעתיים כדאי שהמלמד יכין שאלות חזרה וכדו' שיעסיקו את התלמידים עד שובו).
המנהל מזמן את כל מי שיש לו נגיעה לתלמידים – מלמדים אחה"צ, סגן מנהל, מפקח, יועץ חינוכי, מורת שילוב, מורי עזר וכו', כל המוחות מתאספים כדי להבין את מצבם של התלמידים, לחוות דעה ולתת עצה מנקודת ראותם.
מה תפקידו של המלמד לבינתיים?
בימים שעד הפגישה, המלמד מאתר את חמשת התלמידים שהמצב שלהם הכי מטריד אותו – לימודית, התנהגותית או רגשית. לפעמים זה יכול להיות תלמיד שלומד מצוין, אך הוא אלים/דחוי חברתית או פגיע ברמה קיצונית…
לאחר מכן המלמד יאתר את השלשה מבין החמישה שהמצב שלהם הכי מטריד, ובסוף הוא יגדיר את האחד שמצבו הוא המטריד מבין כולם.
המלמד יגיע לפגישה עם יומן הציונים, רישום התנהגויות וכדו' למעשה, כל מה שיש לו על התלמידים הנידונים.
מלמד חרוץ יכין סיכום מסודר הכולל את מצבם של התלמידים בכל פרמטר רלוונטי, דרך טובה לאיתור פרמטרים היא הצצה לתעודה, המלמד יעבור על רשימת הנושאים שבתעודה ויציין לעצמו במה מהם התלמיד מתקשה… כך יהיה בידו סיכום מסודר וממוקד של הקשיים של כל תלמיד.
שלב שני – הפגישה:
להצלחת הפגישה צריך בראש ובראשונה לשמור על מיקוד מהרגע הראשון. בד"כ, ישיבה רבת משתתפים יכולה להפוך בקלות ל'מלוה מלכה'… גולשים לדבר על תלמידים נוספים, אחים של אותו תלמיד, משהו שקרה לאחרונה וכו' כך שהמנהל צריך לשים לב שהפגישה נשארת ממוקדת ועוסקת רק בחמשת התלמידים.
הפגישה מתחילה בסקירה של המחנך. הליכות והתנהגות אישית – ביקור סדיר, ארוחות כמו שצריך, ציוד לימודי, ילד מטופח וכו'. מצבו בכיתה – הגעה מהפסקה בזמן, השתתפות בשיעורים, ציון במבחנים וכו' (אצל ילד קטן נעמוד על: מצב קריאה דיוק/שטף) רמת הכתיבה, חשבון וכן הלאה. מצבו החברתי – האם הוא משחק עם החברים או לא, האם הוא אלים, האם השפה שלו נקייה וכדו'.
הפגישה אינה מעבר אוטומטי על רצף שאלות, לפעמים אני עוצר לשאול את המלמד שמדווח על תלמיד פלוני שהוא לא משתתף בשיעורים או לא מצליח במבחנים, האם אתה מנסה לשתף אותו? האם ניסית מבחן בע"פ? כשהמלמד משיב בשלילה אני מציין את זה ב'סיכומים'.
מה זה אומר 'סיכומים'?
להצלחת הפגישה, אחד מהמשתתפים (בד"כ המנהל או הסגן) צריך להיות זה שרושם פרוטוקול עם עיקרי הדברים שכל אחד מהמשתתפים אומר.
תוך כדי כתיבת הפרוטוקול, ישנם סיכומי ביניים, למשל: החלטה שהילד צריך בדיקת ראיה, אבחון דידקטי, לימודי עזר וכן הלאה. סיכומי ביניים אלו מצטרפים לרשימת משימות שלא נשארת על הדף אלא מחולקת בין הנוכחים. אם המלמד לא בחן את התלמיד בע"פ, אחד מסעיפי הסיכום אותו יקבל תהיה בדיקת יכולות של התלמיד במבחן כזה.
בימים שאחרי הפגישה המנהל צריך להוציא דף מטלות לכל אחד מהנוכחים. למשל, למלמד: להעביר את התלמיד קדימה, למפקח: הזמנת הורים. ליועץ החינוכי: דרישה ומעקב לגבי אבחון פסיכו דידקטי, וכן הלאה.
שלב שלישי – אחרי הפגישה הראשונה:
המנהל עוקב בשטח אם כלל המטלות מיושמות, בסיום כלל הפגישות עם כלל המלמדים המזכיר יוציא למנהל דף סיכום כולל בו יופיעו סיכומי הפגישות של כלל הכיתות והמנהל יעבור על המטלות ויסמן וי על המטלות שקודמו, ידרבן את הנוגעים בדבר להשלים מטלותיהם וכו'.
אני באופן אישי נעזר בהזדמנות שההורים מגיעים לאספת הורים כדי להיפגש עם אותם הורים שבאחריותי לפגוש להשלמת מטלותי… בכל אופן בחודש – חודשיים שאחרי הפגישה אנחנו צריכים להיות עם המטלות מאחורינו.
שלב רביעי – פגישה שנייה
את הפגישה הנוספת נקיים בחודש אייר, באותה המתכונת, בפגישה זו אנחנו אמורים לגלות התקדמות גדולה של התלמיד לכיוון החיובי ולייצר דרכי פעולה חדשים/נוספים אם צריך במקרה שעדיין מצב של תלמיד מסויים נותר מדאיג.
כך, ע"י שתי פגישות מסודרות הכוללות 4 שעות נטו מסדר יומו של המלמד בכל השנה כולה אנחנו מצמצמים פערי לימוד והתנהגות ומשפיעים על רמת הכיתה בכלל, שנוסעת הרבה יותר יפה כאשר התלמידים שצריכים להיות מטופלים, אכן מטופלים ובזמן!
