אני כותב ומתרגש,
אני נזכר בו פוסע אלי בחשש, במבט מצועף ושואל בשקט: "הרב, איך הייתי במבחן"?
לא הספקתי לענות והוא כבר המשיך בלהט: "חזרתי 4 שעות על החומר! אני כל ערב חוזר כמו שהרב הדריך אותנו, ובשבת חזרתי על הכל 4 שעות!"
המבחן היה מבחן בע"פ,
עשיתי את כל המאמצים במסגרת האפשר לתת לו תחושה נוחה במבחן, אבל הוא לא טיפש!
הוא הרגיש היטב שהתשובה שלו הייתה פחות קולחת, פחות ברורה משל רבים מחביריו, ועם כל זה הוא ניגש אלי, רצה להפנות את תשומת ליבי למאמצים שלו, רצה לקבל ציון מצויין בהשקעה.
הוא היה מאוד ישיר, העיניים שלו היו יוקדות, הייתי צריך להגיב מייד מבלי להסס.
הסתכלתי עליו בחיוך ואמרתי לו 'דניאל, אני גאה בך מאוד, אני רוצה שתדע שאתה מחשובי התלמידים שלי!'
"ואפי' שלא ידעתי כ"כ?" הוא שב והקשה, ביקש אישור נוסף לנקודת המבט שלי…
כמה ידעת בסופו של דבר, לא לגמרי בשליטתך דניאל, הידיעה שאתה צריך לדעת היא בשליטתך ובזה אתה 100 אחוז!
בעקבות השיחה שלי עם דניאל, מסרתי שיחה בכיתה בנושא מוטיבציה. הארכתי לדבר עם התלמידים על האמת הפשוטה שעיקר העיקרים היא ההשקעה והאכפתיות, ומי שמשקיע בסופו של דבר מצליח.
בסיומה של השיחה רשמתי משפט על הלוח, משפט שתפס את ליבם של רבים מהתלמידים, על הלוח רשמתי את המילים הבאות:
"אל תראה לי כמה אתה מוכשר, תראה לי כמה אתה רעב"
הם התחברו אליו מאוד כי הוא נותן מקום של כבוד לתלמידים המתאמצים, הוא לא על חשבון המצליחים בלימודם, הוא אולי על חשבון המוכשרים שמרשים לעצמם להתבטל, והם, הם צריכים להכיר היטב את המשפט הזה.
אוקי, זו זריקת אנרגיה מצויינת, זו הנפה לאותו הרגע, איך מתמודדים בשוטף? איך שומרים על התלמידים המתקשים ונותנים להם את היכולת להתמודד ברמה היומיומית?
מהם הדרכים בהם נוכל לפעול?
בתחום שיחות המוטיבציה אני רוצה לתת הצעה לשיחה ייחודית:
אם קראת את המדריך "כלכלת אנרגיות", בחלק השני שלו אני מזכיר את השיחה השנתית שלי – "שיחת אתה חונן", כל שנה אני מוסר שיחה לתלמידים על הברכה המיוחדת בה אנו מבקשים מהקב"ה עוד שכל!
כן, אני אומר לתלמידים בהתלהבות, יהודי יכול ומבקש עוד שכל מהקב"ה!
נולדת עם רמת משכל מסויימת שמתפתחת בטבעיות במשך השנים, אבל הקב"ה יכול להחליט שמגיע לך יותר!
תתפלל לה' להבין טוב יותר, לזכור טוב יותר, להתרכז טוב יותר! תבקש, הקב"ה שומע אותך!
ההבנה שהיכולת הקוגנטיבית של התלמיד היא ברת שינוי נוסכת תקווה גדולה מאוד בלב התלמיד המתקשה, ובפרט בכיתות הגבוהות, ומשלש סיבות:
א. הוא כבר בגיל שהוא מבין הרבה יותר את מצבו
ב. הוא מבין יותר את המשמעות של התפילה
ג. מכיתה ו' ומעלה המעמד החברתי הוא הנושא המעסיק ביותר את ליבו של הילד, יכולות גבוהות בלימוד נותנים לו מעמד גבוה בין החברים!
