קורה שמלמד מתפלא למה תלמידים לא איתו, הוא מדבר והתלמידים לא קשובים, הוא רוצה משהו והם מתעלמים, הוא מזהיר ו…

לפעמים זה תלוי במה אתה משדר להם. תתנהג אליהם כמו שוטר הם יתנהגו כמו גנבים, תתנהג אליהם כמו רב'ה הם יתנהגו כמו חסידים! (מפי הרב אלבז – ת"ת אור חדש)

אתה לא צריך לומר לתלמיד מה לעשות, אתה צריך לעורר אותו להבין מעצמו מה לעשות. למשל: אנחנו מעדיפים לומר ברור 'אל תסתובב עם הסנדו'יץ ביד' כי אנחנו רוצים לתקן עכשיו – אנחנו מעוניינים שבאותו הרגע הוא יבצע את ההוראה. אך האמת היא, שכאן ועכשיו פוטר את הבעיה רק כאן ועכשיו, הדבר יחזור על עצמו מחר ובעוד שבוע. מאידך, אם נעצור לרגע ונשאל אותו אם הוא חושב שזה מכובד, אם הוא חושב שזה בריא לאכול בחוסר מנוחה, אנחנו נעורר אצלו התנגדות למה שהוא עשה, הוא בעצמו ימנע את הפעם הבאה

'ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו… ולא יכלו דברו לשלום'

דמיין לך בובות על חוט המחובר בראשו לבובה גדולה , הבובה למעלה היא הרב/ההורה, ברגע שנקצר את אחד החוטים, כלומר נקרב בובה אחת מהילדים לכיוון הבובה הגדולה, היא תתרחק בהכרח משאר הבובות… כשנוצר מרחק קשה לדבר זה עם זה… קשה להפשיר את הקרח!

אילו היו יושבים האחים עם יוסף לשיח, הם היו אומרים לו מה הם חושבים והוא היה מספר להם מה הוא חושב, אולי זה היה מסתיים אחרת, אך התורה מעידה כי האחים פשוט לא יכלו דברו לשלום, הם אולי רצו, אך לא היו מסוגלים. למה? גם ע"ז התורה עונה: כי אותו אהב אביהם מכל בניו, כי ה'פרוטקציה' – כפי שנתפסה בעיניהם יצרה ריחוק… חוסמת את האפשרות לגישור.

שכר ועונש. זה מה שקורה בדרך כלל. התנהגות טובה מזמינה מחמאה, והיפוכה בגערה. אך מה עם נתינה ללא תנאי? נתינה ללא תנאי זו התנהגות אבהית, נתינה ללא תנאי הינה מפתח גדול לליבות התלמידים בכלל והחלשים בפרט, כאשר הם חווים נתינה אבהית נפתח להם הלב, מתעוררים בהם כוחות מחודשים להיות תלמידים טובים, רוצה דוגמא טובה? כנס למסיבה ללא סיבה

ישנם תלמידים מתקשים שלא מפסיקים להתאמץ, משפטי מוטיבציה הם הדלק שלהם, אחד מהם אומר כך: "לא מעניין אותי כמה אתה מוכשר מעניין אותי כמה אתה רעב!", 'רעב' – התחושה שמייצרת דחף להתמלאות היא ההנעה הגדולה לשקידה לאורך זמן, זו האמת שצריכה להיות מול עינינו וזו האמת שצריכה לעמוד מול התלמידים, גם המוכשרים שבהם צריכים לדעת כי הכשרונות הם ההיכי תמצי לרעב אך לא הרעב עצמו.

אומרים משמו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל: מארבעת התלמידים המצטיינים בכיתה יש לו למלמד עולם הזה, מארבעת התלמידים המתקשים ביותר יש לו למלמד עולם הבא, ועל השאר הוא מקבל משכורת.

עיקר המחשבה שלך צריכה להיות על ידיעת והבנת הנפש שלו, כדי שעיקר המחשבה של תלמידך תוכל להיות על ידיעת והבנת הלימוד. למאמר המלא