מה זו המחברת הזו? אתם בטח שואלים…
שמעו סיפור. ברוך כהן (שם בדוי) הוא בחור שלמד אצלי בעבר. בשנה בה למד אצלי הוא היה אחד המצטיינים.
יום אחד במהלך אותה השנה, גלגלתי שיחה עם מלמד בכיתה ד', "מי המצטיינים של הכיתה"? הוא שאל אותי בהקשר לישיבות קטנ'ות ואני שיתפתי אותו ברשימת חמשת המצטיינים שלי, אחד מהם – ברוך כהן.
'מה? אתה רציני???' הוא שאל.
'רציני לגמרי', השבתי.
'הוא מעולם לא פספס שחרית. הוא תמיד עושה שיעורים. הוא מקשיב בשיעורים מצוין, הוא גם מסכם מאוד יפה…'
'אני לא מאמין' הוא ענה והמשיך מיד: 'לא הייתי מספר לך את זה סתם כך אבל אני כ"כ בהלם… אתה יודע שהוא היה חינוך מיוחד ברמה שההורים היו צריכים לחפש לו מסגרת?'
מה??? השבתי. עכשיו תורי היה 'לא להאמין'.
'כן, הייתה לגביו וועדה כשהוא היה כיתה ג' והוא אובחן כילד המתאים לכיתת 'חינוך מיוחד' אפי' לא היה מה לדבר על שילוב (בכיתה רגילה)'.
'ו…?' שאלתי.
'ההורים הלכו לחכם משה צדקה והוא פסק שישאר אצלינו בת"ת ובירך את ההורים שיראו ישועות'.
'ואיך הוא היה אצלך, שנה אחרי האבחון?' שאלתי.
'אצלי הוא היה חלש מאוד אבל כל הזמן הוא עבד, הוא השתדל מאוד.' הוא השיב ובזה הסתיימה שיחתי עם אותו מלמד.
אחרי תקופה קיבלתי מתלמידי ברוך את הסיכומים שלו, הגעתי איתם לחדר מלמדים ואותו מלמד ראה את הסיכומים והוא פשוט יצא מגדרו…
'לא להאמין לא להאמין, מעבר לכל דמיון…'
את הסיכומים שלו אתם יכולים לראות בעצמכם בראש העמוד.
***
תיארתי לעצמי שהברכה של חכם משה צדקה שליט"א בוודאי התקיימה באותו התלמיד, אך עשיתי משהו נוסף כדי לקרב לשכל את השינוי הגדול. יכול להיות שקיבלתי תשובות מידיד אישי שלי שהוא גם גרפולוג מומחה.
כשחברי הגרפולוג קיבל ממני את הכתב הוא שאל מה אני רוצה לדעת.
עניתי לו 'התלמיד הזה עשה שינוי מאוד גדול בחיים שלו מבחינת יכולות לימודויות ועוד, אני רוצה לדעת האם אתה מזהה בכתב שלו את המתכון להצלחה האדירה שלו…'
חברי הגרפולוג: ענה לי כמו גרפולוג… 'תראה את הלמ"ד שלו הלמ"ד שעולה כ"כ גבוה ויורדת כ"כ למטה'.
עולה כ"כ גבוהה – שאיפות אדירות.
יורדת כ"כ למטה – הכנעה והתבטלות.
מס' אותיות נוספות משלימות אבחנה נוספת – צורך להישען על המבוגר האחראי.
השילוב בין השלושה יצר תלמיד שהולך בתלם בכל הכוח ועם כמה שפחות טעויות…
אינני יודע אם הברכה של הרב נטעה בו את התכונות או שהרב הרגיש בתכונותיו ועל סמך אותם תכונות אמר את דבריו. תכל'ס, קיבלתי שיעור קטן בצניעות. לא תמיד מראה העיניים הוא האמת המוחלטת…
ישנם תלמידים שנראה לנו ש'לא יצא מהם משהו מיוחד', נראה לנו… החיים מוכיחים לנו לא פעם שאנו טועים.
מה עושים? מהו המסר הלכה למעשה? לחשוב על התלמידים מהמקום של התכונות שלהם, לזהות את התכונה או התכונות הקיימות בילד – על פיהם לדון אותו, ודרכם לרומם אותו.
למשל: תלמיד זריז. כשתלמיד שבאופיו הוא זריז מאחר בבוקר, אתה אומר לו "זה לא מתאים לך אתה ילד זריז… הוא יודע על מה אתה מדבר.
תלמיד רגיש. כשתלמיד בעל אופי רגיש מתנהג לא יפה לחבר, מעליב או מכה, אתה אומר לו "זה לא מתאים לך, אתה ילד רגיש… הוא מרגיש שאתה נוגע בנימי נפשו, אתה מחולל בהם שינוי!
מלמד יקר, אם גם אתה מכיר סיפור שכזה אתה מוזמן לשתף אותנו בתגובות למטה 👇
