את המודעה האותנטית הזו שלפתי מתוך עלון שכונתי בירושלים… יפה שלאמא היה אכפת לשתף את תושבי השכונה העוסקים בחינוך במה שעובר על הילדה שלה… דומני שבאמת כדאי לכולנו להתבונן קצת בנושא ולהבין את ההבדל הגדול בינינו לבין הילדים.

כשהראיתי את המודעה לאחד המלמדים אצלינו בחיידר, הוא אמר לי: אתה לא יודע כמה היא צודקת, הבן שלי בכיתה ב' לא הצליח לישון בלילה כי המלמד שלו סיפר להם על שדים…

דומני שכדאי שכולנו נתבונן כמה רגעים בנושא ונבין את ההבדל הגדול בינינו לבין הילדים.

***

כיף ונכון ליצור דרמה אצל התלמידים, הם קשובים בהחלט למסרים, הם מפתחים את עולם המושגים והדמיון, אך יש לשמור על פרופורציות, לבחור סיפור אמיתיים ולהתרחק מליצור מתח גבוה מדי, זה לא בריא לנפש של העוללים ולא רק לילדי הגיל הרך…

אני זוכר שאחת מבנותי כשהייתה בכיתה י"ג חזרה מבוהלת מסיפור מזעזע, המורה נסחפה לתיאורים מיותרים על השעות האחרונות של מישהי שנפטרה ל"ע, היה קשה לבת להתנתק ממחשבות שהיה לה קשה לשאת.

***

אנחנו המבוגרים צריכים לדעת שיש כמה וכמה הבדלים בין ילד למבוגר בנוגע לסיפורים מדומיינים/מפחידים:

א. דמיון מול מציאות

אצל מבוגר יש הבחנה ברורה בין מציאות לדמיון. אנחנו יכולים לקרא ספר מתח וכעת אנחנו יודעים שאנחנו מניחים את העולם המציאותי ועוברים למשהו דמיוני. אצל ילד אין את ההבחנה הברורה הזו, הדמיון והמציאות עדיין מטושטשים והוא חווה לעיתים דמיון כמציאות (ניתן לראות זאת לפעמים בילדים שמרגישים חופשי להמציא סיפורים מוזרים…)

ב. ניסיון חיים המקנה יכולת לווסת רגשות

כמבוגרים, כאשר אנחנו מגיעים לרגע מפחיד בסיפור, אנחנו לא נרתעים לא רק כי אנחנו יודעים שאנחנו ב'מצב מדומיין' אלא גם כי אנחנו חווינו בחיים לא פעם מצבים מפחידים שהסתיימו, ילד חווה זאת כחרדה והוא לא מבין שכשהסיפור נגמר, הוא נגמר…

ג. תחושת בטחון

בעוד מבוגר מרגיש את העולם שסביבו בטוח, ילד עדיין לא מרגיש בטוח בעולם, הוא צריך אותנו שנגן עליו, לחזק אותו, נשמור עליו. כשילד נחשף לסיפור מפחיד מדי הוא מרגיש לא מוגן, הוא מפחד שעוד רגע יכנס השודד מהסיפור אליו לחדר.

***

לסיום ניגע בנקודה אותה הדגישה האמא: המורה לא סיפרה סיפורי דמיון סתמיים, היא רצתה להעביר מסר דרך הסיפור.

אז צריך לדעת שקשה להעביר מסר לילדים דרך סיפורים דרמתיים במיוחד.

מדוע? כי הדרמה אותה אנחנו יוצרים נחקקת לו בראש וממלאת לו את המחשבה כך שאין לו פניות מחשבתית להקשיב למסר אותו אנחנו מבקשים להעביר…