במלאת שלושים להקטפו בטרם עת של הבחור מנחם מנדל ליצמן ז"ל, בחרתי להנציח את זכרו בסרטון עוצמתי שהוא הדובר בו (אין לך אפשרות לראות את הסרטון לחץ כאן לתמלול הסרטון בקובץ pdf)
הסרטון הופק בזמנו (לפני כשש שנים) והופץ ע"י המשפחה בין השלוחים ברחבי העולם במסגרת בה השלוחים כולם פרסמו בין חבריהם סרטונים עם רעיונות אישיים לחיזוק ולהעצמה.
מנחם מנדל, על אף היותו עלם צעיר ראה עצמו כשליח הרבי בפועל וככזה הפיק גם הוא מסר משלו…
אתם צריכים לראות את הסרטון, לשמוע על מה הוא מדבר, ולהתקדם לתובנה שנולדה לי אחרי שראיתי אותו.
מה אנחנו רואים בסרטון? ילד/נער אסרטיבי, בהיר בלשונו, בעל אישיות עמוקה ומרוממת המדבר בלהט ובחיבור שלם למה שהוא אומר.
לו הייתם רואים את הסרטון במהלך השנים שעברו, האם הייתם מעלים על צל דעתכם כי יסיים הוא את שליחותו בעולם באופן כה טראגי? בוודאי שלא!
כזה חוסן, כזו אמונה תמימה ובהירה, כ"כ הבנה בדרכי ה' ובחובת האדם בעולמו…
ובאיזה נושא? בתחושות הנכונות לאדם שמרגיש ששונאים אותו…
מה יש להוסיף? ילד בן 10 הנמצא בפסגת ההשגה האנושית בנושא!
ועם כל זאת ולמרות מחשבותיכם – מחשבותי, המציאות התנפצה מול כל העולם באופן כ"כ טראגי!
מה אנחנו לומדים מכל זה?
הנה המסר!
אסור לנו לחשוב שמישהו מילדינו, תלמידינו, מחוסן ומחושל מול דיבור קשה, חינוך נוקשה, יחס ציני, זלזול או חוסר יחס!
ישנם הורים שמרשים לעצמם לדבר בנוקשות, להתעלם, 'לעשות ברוגז'…
ישנם העוסקים במלאכת החינוך החושבים כי בחוסר יחס כלפי החניך הם יקבלו יותר תשומת לב ממנו… הוא ישתנה לטובה כדי לחזור ולקבל יחס הוגן מהמלמד…
המצב לא כזה!
אולי בדורות עברו דברים כאלה היו מקובלים ופועלים את פעולתם אך אנחנו בדור אחר!
שומה עלינו להתעורר ולעורר!!!
***
השבוע, רק השבוע נתקלתי במקרה כואב בו תלמיד בכיתה גבוהה אמר למלמד שלו ביחידות (לא ליד כולם) 'אני יודע שאתה שונא אותי'!
יאמר לשבחו של המלמד שהוא לא בעל גאוה, אדרבא, הוא רצה להבין איפה הוא טעה…
המלמד שלו פנה אלי להתייעצות ואמר לי 'כך וכך קרה אצלי בכיתה מה אתה אומר'?
— לפני שהספקתי לענות סיפק המלמד רקע נוסף שהסביר את תולדות תגובתו של התלמיד:
'אני לא שונא אותו… אדרבא, אני אוהב אותו! אוהב אותו במיוחד! יש לו מוח מבריק ששייך לבחור בישיבה קטנה, מתחילת שנה אני מדבר איתו בציניות כמו עם בחור, חשבתי שהוא זורם עם זה…'
אינני מכיר את הילד, אך אמרתי לאותו הרב'ה: 'ומה עם הלב שלו? עולם הרגשות שלו? אתה חושב שהוא תואם את מוחו החריף'?
'ילד לא אמור להגיד משפט כזה למלמד שלו! אם הוא דיבר ככה, זה אומר שעוצמת הציניות שלך הייתה גדולה על מידותיו…'
ובכלל, מי אמר שנכון לנו לדבר עם תלמידנו בציניות?
האם אנחנו זוכרים שלרוב ילדי הקשב למשל, ישנו קושי מאובחן להבין ציניות? (זו אינה תוצאה של בעיית קשב ישירה, אלא קשורה לאופן שבו המוח שלהם מעבד מידע חברתי ושפתי מורכב)
באופן כללי אנחנו צריכים לדעת כי חוסן אותו משדר תלמיד הוא הרבה פעמים חוסן חיצוני – הוא גדול, מרשים, מעורה בחברה, תמיד יש לו מה לומר, בעל לשון חריפה ועוד… אך עדיין – יכול להיות שהוא בעל נפש רגישה כמו של ציפור, והתנהגותו הסותרת את פנימיותו, אנה עומדת בסתירה אלא מחפה היא על חולשתו!
***
כעת תשמעו איך הסיפור הסתיים:
אותו מלמד עשה מעשה, למחרת יום שיחתינו הוא נכנס לכיתה והוא פנה לתלמידים באופן כללי והתנצל אם מישהו נפגע מהציניות שלו…
'יעקב (שם בדוי) פגוע מהרב!' העזו שני תלמידים ואמרו למלמד, פנה המלמד ליעקב וביקש ממנו מחילה בפני כולם!
למדתי מזה שני דברים: א. להמשיך לפעול ולדבר על אוזניים שומעות, יש הרבה מלמדים שעושים טעויות בטוב לב, הם באמת ניגשים למלאכתם בחרדת קודש וביושר ומתוך כך יודעים הם להודות על טעותם ולהתנצל בפני כולם.
וב. החברה מרגישה, אם יש לנו למשל 20 תלמידים בכיתה ואנחנו עושים טעות בגישתנו כלפי אחד התלמידים, לא טעו פעם אחת, טעינו 20 פעם!
יהיו הדברים לע"נ הטהורה של התמים מנחם מנדל ליצמן ז"ל ויהיה נר זכרונו בוער בליבנו תמיד!
***
עדכון: השבוע מסרתי שיחה באחת הישיבות החשובות בירושלים בנושא 'התמודדויות בחברה' במהלך השיחה הקראתי להם את הדבר תורה אותו אמר מנדי בסרטון אותו תמללתי, הם התעניינו מאוד והתרגשו מאוד כששמעו את דבריו של מנדי!
לאחר השיחה, עשרות תלמידים בקשו שיצלמו להם עותק מדבריו של מנדי, כעת הגיע תורי להתרגש! זה נגע בהם, ובוודאי יכול לגעת ברבבות תלמידים אחרים.
בשבועות אלו – וישב מקץ – זה אקטואלי יותר מתמיד (יוסף ואחיו) כדאי לכולנו להקדיש זמן לנושא וזו הזדמנות נפלאה להקריא את דבריו של מנדי שהם דברי חיזוק גדולים לתלמיד המתמודד עם בעיות חברתיות.
להורדת תמלול הסרטון בקובץ pdf (כמאמר כתוב) לחץ כאן
