המאמר הזה נוגע לכל הגילים החל מכיתה ב', מקווה שתהנו ותדווחו כאן (בתגובות) אחרי יישום.
אני פותח את המאמר באיחורים לתפילה במניין כדוגמא מתועדת מתוך הכיתה, ההצעה שלי לפתרון שייכת לכל התחומים כמו שאפרט בהמשך.
ההתנהלות שלנו מול איחורים
אם אתם מלמדים בכיתות הגבוהות/בישיבה קטנה, אתם בוודאי מכירים את המלחמה הבלתי נגמרת עם המאחרים והמחסרים, ישנם ישיבות קטנות (ביודעי ומכירי) שלא מכניסים לישיבה יום שלם תלמידים שמועדים שוב ושוב ולא מגיעים לתפילה בזמן!
פשיטת רגל?
יתכן. הם לא מוצאים דרך אפקטיבית יותר…
ישנם תלמודי תורה שעל חיסור מס' פעמים תוך… ימים, מזמינים הורים…
ישנם מקומות שקונסים את המאחרים/המחסרים הכרוניים בסכום קטן של כסף בכל פעם…
מה לעשות? מה ניתן לעשות עם תלמידים שלומדים ומתנהגים מצוין, אך פשוט מאחרים!
כתוב לי 10 סיבות לא לאחר…
לאחרונה, אמרתי לתלמיד (כיתה ח') שמרבה לחסר, כתוב 10 סיבות למה חשוב להגיע בזמן לתפילה בתלמוד תורה. ביקשתי 10 סיבות, זה לא מעט. בפועל – הוא כתב 13 סיבות.
כלומר, הוא נכנס לעומק העניין ושפע רעיונות שגרמו לו להמשיך לכתוב…
שמחתי שהוא לא ראה בזה עונש. שמחתי שהוא לקח את העניין ברצינות… האם באמת הועלתי לו? ימים יגידו…
***
את הרעיון הזה של כתיבה אפשר לפתח הלאה – למשל: כתוב את הסיבות שגורמות לך לאחר, כתוב את הדרכים להמנע מאיחורים בבוקר.
וכמובן בנושאים אחרים, כמו פטפוטים בשיעור, הרמת ידים וכו'
אם תשתמשו בכלי הזה, תגלו דבר מדהים. התלמידים בעצמם יודעים ומבינים הרבה יותר משנדמה לנו!
כתוב לי 7 סיבות להפסיק לפטפט…
יש בידי דף מקומט אותו שמרתי. ביקשתי בשנה שעברה מתלמיד 'סופר פטפטן' לכתוב לי 7 סיבות לנזק שבפטפוטים בשיעור, בקשתי בנוסף לכתוב מקור לכל סיבה…
– זה מה שהוא כתב:
- מפסיק את הלימוד – "כל הפוסק ממשנתו וכו' מאכילין אותו גחלי רתמים".
- מאבד את הריכוז למי שסביבי – "ביטול תורה דרבים"
- אין זה כבוד כלפי הרב – "דרך ארץ קדמה לתורה"
- מבזה את התורה, שאני מראה שיש חשיבות למשהו אחר יותר מהתורה – "כי דבר ה' בזה"
- כשהרב עוצר את השיעור בגללי כולם מפסידים – "גזל זמן"
- הפסקות בשיעור גורמים לשכחת הלימוד – "השמר לך פן תשכח…"
- כשאני מפטפט שוב ושוב אני מזלזל ברב – "מורא רבך כמורא שמים"
אחת הדרכים שלנו להעביר מסר, היא ע"י סיפור מרגש. ככל שהסיפור יהיה יותר מרגש, ניצור יותר רושם. לפעמים את הרגע המרגש יכול ליצור התלמיד בעצמו – אנחנו צריכים להוביל אותו לשם.
כשהתלמיד סיים לכתוב את השורות האלו, הידיעה הברורה והבקיאות בצדדי ההפסד שבפטפוט, גרמו לו לגשת ולומר לי בהתפעלות 'לא האמנתי שיהיו לי 7 סיבות'…
הרגשתי שהצלחתי! כי אם נוצרה התפעלות, נוצר רושם.
***
עד כה דיברנו על עבודה עם תלמיד ספציפי, ישנה דרך לעשות מזה 'ענין' שלם ולעורר את כל התלמידים שבכיתה לנושא. להקדיש שיעור בו התלמידים ישתתפו באופן פעיל ויצרו מפה רחבה בנושא, נניח בנושא איחורים – המלמד מבקש מהתלמידים לומר מה הסיבה שאיחורים לשיעור אינם ראויים, התלמידים עונים והמלמד רושם על הלוח…
מה הסיבות לכך שמאחרים… איך אפשר למנוע איחורים… וכן הלאה.
פיתוח הנושא יחד עם התלמידים מעורר הבנה, מייצר תובנות ומניע לדרכים פרקטיות לטיפול בבעיה.
אני זוכר שנה אחת בה לימדתי בת"ת והייתה 'מכה' של איחורים לכיתה, זה היה בת"ת שלא הייתה בו מערכת צלצולים (תתפלאו, זו הייתה המציאות) עשיתי שיעור בנושא ובסופו התנדבו 2 תלמידים לתזכר בסוף כל הפסקה את החברים המאחרים… ההיענות הכללית הייתה הרבה מעבר למצופה ב"ה.
***
ובחזרה להצעת כתיבה לתלמיד הבודד בה עסקנו קודם.
לאחרונה נחשפתי לפולמוס רב משתתפים בנושא עונשי כתיבה לתלמידים, רבים שוללים מכל וכל, חלק רואים בזה בעיה כשההעתקה היא מדברי תורה, וחלקם לא רואים בזה בעיה בכלל. לדידם, תלמיד התנהג לא יפה, לא נרים עליו יד ח"ו גם לא נזעזע אותו בצעקות, אך כן נגרום לו לשבת ולכתוב על חשבון הזמן שלו באופן שיגרום לו לרתיעה…
ההצעה לכתיבה שהצעתי כאן איננה עונש.
נשים לב! אסור להשתמש בטרמינולוגיה של עונש כאשר אנחנו מבקשים מתלמיד לכתוב לנו למה לא כדאי לעשות כך וכך… כי זה ממש לא עונש!
יתרה מכך, יתכן תלמיד שיאמר 'אין לי כח לעונש הזה', או 'האם המלמד יכול להוריד לי חלק מהעונש', התשובה שלכם צריכה להיות: זה לא עונש. זה דרך לגרום לך להתבונן בעניין ולהגיע להבנות.
את הרעיון הזה ניתן ליישם הן אצל תלמידים והן אצל תלמידות מכיתה ב' ועד י"ב/ ישיבה קטנה. יש להתאים את הדרישה לגיל, אך זה נכון ונראה מועיל בעז"ה לכולם.
מעוניינים לקרא עוד בנושא עונשי כתיבה? כנסו לכאן
