בשליחותו של המנהל הדפיסה המזכירה הודעה לתלמידים – לשירותים אלו לא נכנסים. נא לא ליגוע בקודן.
אך משום מה ההוראה לא נקלטה. כמעט בכל הפסקה המחזה חוזר על עצמו, התלמידים פותחים/ מנסים לפתוח מקום המוגדר שחור על גבי לבן כמחוץ לתחום…
עד שיום אחד עבר שם אחד המלמדים, התבונן על הנעשה והבין… התלמידים שמתעסקים עם הדלת הינם תלמידי מכינה וכיתה א’… בגיל הזה לא קוראים ללא ניקוד… הם אפי’ לא ניסו לקרוא את המודעה כי היא לא ממוענת אליהם…
ניגש אותו מלמד למזכירה וביקש להוציא את אותה ההודעה עם כתב מנוקד וראה איזה פלא… הילדים ניגשו בהפסקה שאחרי ועמדו לקרוא את המודעה שהכינו להם. מאותו היום חדלו כמעט לגמרי נסיונות הכניסה וכו’ המסר נקלט.
אגב, גם על הכיתה שלי (כיתה ח’) הייתה מודעה לקטנים שאסור לפתוח את הדלת בזמן השיעורים, אחרי ההצלחה עם הנ”ל גם את המודעה בכניסה לכיתה הלפתי למודעה מנוקדת…
המסר פשוט: אתה רוצה להעביר מסר לתלמידים דבר איתם בגובה העיניים תתאים את ההוראה, הדוגמאות ואף את טון הדיבור לגיל שלהם כדי שהמסר יקלט כמו שצריך.
