כשהציע לי הרב אסף רצון להשתתף בתכנית "חיים באיז"י" בנושא 'הקשר שבין המלמדים להורים', היה ברור לי שהנושא הזה הוא חשוב וכדאי שהוא יתקיים.
עשיתי מאמצים לקיים אותו כבר החודש – בתחילת השנה, והשבוע ביום שלישי הוא אכן עלה במסגרת הפרק התשיעי של התכנית "חיים באיזי" מבית 'כיכר השבת'.
בין הדברים, דברנו על שותפות רחוקה והמשמעות שלה כאשר העניינים לא מתנהלים כמו שצריך…
היום, ממש במקרה שמעתי ממלמד חשוב כי אירוע שהיה בינו לבין הורים נשאר פתוח למשך כמעט שנתיים רק בגלל שלא הייתה איזו שיחה בינו לבינם מאז אותו האירוע.
בחודש חשוון לפני שנתיים התקיימה אסיפת הורים בא התעורר ויכוח בינו לבין ההורים באשר לדרך הנכונה לטפל בבנו, הם פנו למפקח, למנהל, לרב'ה של שנה שעברה, עשו לא מעט רעש…
בפועל, הבן שלהם נכנס לתלם ועבר שנה נפלאה אך ההורים לא מצאו את הזמן לומר למלמד תודה וכמובן לא מצאו לנכון להתנצל על כך שלא סמכו עליו…
לפני שבועיים היה איזה עניין שהוביל ליצירת קשר טלפוני מצד המלמד לאביו של אותו התלמיד, כששמע האבא מי על הקו הוא 'התפרץ' מיד ואמר בהתפעלות 'הרב! לפני שתגיד לי למה התקשרת אני כ"כ מודה לך על השנה המדהימה שהבן שלי למד אצלך, הוא כ"כ התעצב, כ"כ התיישר, את הכל אנחנו זוקפים לזכותך!'…
איפה היה האבא במשך כל הזמן הזה? היה עסוק. בינתיים, במשך זמן רב הטעם לוואי שנותר מאותו הויכוח באסיפת הורים נותר בליבו של המלמד, לא חבל?
אנשי חינוך יקרים! תגובתכם חשובה מאוד! אם יש לכם מה להוסיף, אם הייתם רוצים לגעת בעוד נקודות חשובות, כאן זה המקום, כתבו לנו ואי"ה נציג את גישתכם בהזדמנות הבאה.
