בעקבות המאמר 'לדבר בקודים' שהתפרסם כאן באתר, בו הצעתי להשתמש בקוד מוסכם במקום להעיר בפירוש לתלמיד שצריך להעיר לו לעיתים תכופות נשאלתי בתגובות שאלה ואני אצטט אותה כלשונה:
שאלה: מה קורה עם הילדים האחרים בכיתה כשהם שמים לב שלמלמד יש קוד עם ילד אחד, זה לא מעורר קינאה? לא יוצר התנהגויות שליליות של עוד ילדים שגם רוצים שהמלמד יתייחס אליהם בצורה מיוחדת?
כאשר האוירה בכיתה היא כזו שתלמיד שלומד טוב מקבל הערכה, אין סיבה לתלמיד לחפש תשומת לב בדרך שלילית.
לגבי עצם היחס לתלמיד, מה האלטרנטיבה לשימוש בקוד? לדבר עם התלמיד. אם נדבר בנועם, נגדיל את תשומת הלב שמקבל אותו תלמיד, אם נדבר בתקיפות, נסתכן בפגיעה בתלמיד בפרט כאשר התלמיד שב על איוולתו.
השימוש בקוד איפה נועד בין השאר להקטין את זמן החיכוך עם התלמיד החלש על חשבון הלמידה של כל השאר.
לגבי הגדלת תשומת הלב שמקבל אותו תלמיד, זה נכון גם כלפיו וגם כלפי שאר התלמידים, למה אני מתכוון?
אני זוכר כמה מקרים של תלמידים חלשים שהיו ממש 'גוררים אותי' לדבר בכיתה על התנהגות לא תקינה, בשנה מסויימת הרגשתי כאילו אני מייצר את התקרית הבאה! בעצם העיסוק שלי נתתי מקום להתנהגות שלילית.
ככל שנתעסק בפינוי אשפה, נתמלא בריח מצחין. ככל שנתעסק בלימוד נתמלא בריח גן עדן.
אחרי ניתוח המצב נמצא כי הקוד הקצר עדיף יותר גם בשביל הדאגה הזו של היגררות תלמידים אחרים לקבל תשומת לב דרך הקוד.
