
איך מביאים לשותפות טובה עם ההורים במשך שנת הלימודים
שנה חדשה בפתח – ההורים שולחים את ילדיהם יקיריהם לכיתה הבאה בתקווה ובתפילה שבנם יצליח ויתקדם בכל המישורים, ירכוש ידע ודעת מהרב, מיומנויות עם החברים, ובעיקר שיחזור מרוצה ושמח מהחיידר.
נקודת הפתיחה להצלחת עסק של שותפים היא יחס בריא ומכבד בין השותפים. ברגע זה, נקודת הפתיחה להצלחת הילד הוא יחס ההורים למשולש – הלימודים, המוסד, מחנך הכיתה.
יחסם ללימודים – האכפתיות והמעקב שלהם להצלחת הבן במישור הלימודי. מחקרים מוכיחים באופן נחרץ כי הבדל יחסי הרמות הנמדד בין איזורים ומדינות נחשלות לבין אלו המפותחות מושפע בעיקר בתמיכה ההורית להצלחת בנם.
יחסם למוסד הלימודים – דרגת האמון שהם רוכשים למוסד הלימודים, למנהל, למערכת בכלל, וחיבורם למנטליות וכו'.
ויחסם למחנך הכיתה. היחס למלמד בתחילת שנה נשען על סמך עדויות שמיעה (מאימהות בגן השעשועים השכונתי, מהבן ששומע מה מדברים בכיתה שמעליו על המלמד שלהם וכן הלאה), חוויות עבר (עם הבנים הגדולים שלמדו כבר אצל אותו/ה המורה) והיכרות.
מלמדים יקרים, שימו לב!
גם לנו ישנה אחריות לא מבוטלת לתחושת האמון של ההורים מרגע תחילת השנה. אם שנה שעברה עברתם שנה 'קשה' או 'די מורכבת' תידרש מכם תוספת אורך רוח וסבלנות כדי להוכיח שהבעיות שהיו אינם 'באשמתכם', הורים עוקבים ושמועות מתגלגלות והרבה פעמים שנה לא קלה גוררת עוד אחת כזאת רק בגלל שישנה עננה שהחלה לרחף מעליכם בעוד שאין עליכם שום אשמה באמת.
כמו"כ, אם שנה זו היא שנת הוראה ראשונה או שנה ראשונה במקום חדש, קחו בחשבון שעליכם להתחיל לצבור 'אוהדים'. הורים מרוצים. תלמידים מאושרים.
הבסיס הפסיכולוגי לשותפות הורים-מורים
על פי מודלים התנהגותיים, ילד פועל במערכת של תגמולים ועונשים המגיעים ממקורות שונים, בעיקר – הבית ומסגרת הלימודים. כאשר קיים קשר הדוק בין שני המקורות הללו, נוצר מה שמכונה "עקביות סביבתית" המחזקת את התנהגויות הרצויות ומפחיתה התנהגויות בלתי רצויות. מחקרים מראים שילדים שחווים עקביות בין הבית לחיידר מראים ביצועים טובים יותר הן ברמה הלימודית והן ברמה החברתית.
הקשר בין הורה למלמד פועל כמעין "רשת ביטחון" עבור הילד. כאשר ההורה והמלמד פועלים בשיתוף, הילד חש שהוא נתמך משני הצדדים, מה שמעודד אותו לקחת יותר סיכונים חיוביים בלמידה ולפתח ביטחון עצמי חזק יותר.
לפני שנגיע לשיחת טלפון פחות נעימה עם אחד ההורים, עלינו לבנות תשתית שתמסמס/ תמנע ביקורת מראשיתה.
מה הדרך לעשות זאת?
ליצור "מעורבות הורית".
כאשר אנו ניצור מעורבות הורית אנחנו נפתח אצל הילד חשק להוכיח את עצמו ובמקביל נוריד את מפלס המתח/החרדה אצל ההורים.
וכעת לשאלה איך יוצרים "מעורבות הורית"? שימו לב לכללים הבאים:
אסטרטגיות מעשיות לבניית השותפות
*לא כל האסטרטגיות נכתבו בצורה מותאמת לכל הגילים, קחו את הרעיון המונח בהם.
שותפות בלימודים:
- בסוף יום תשאל את הילדים מה הם למדו היום ותעודד אותם לספר להורים, כך תגרום לכך שההורים יהיו מחוברים לכיתה, וכאשר הם רואים שיש למידה בכיתה הם יודעים שאפשר לסמוך על המלמד שבידיו הפקידו את הנכס היקר להם.
- תצלם ותשלח להורים חומרים יפים שעשו התלמידים תראה להם כמה הילד שלהם התקדם/ כמה הכיתה פעילה.
שותפות בהתנהגות:
- פעם בשבוע תתקשר לאחד ההורים ותעדכן אותם על התנהגות בנם הרווח הוא כפול – ההורים יקבלו ממך עידוד לקשר מתמשך כאשר אתה אומר להם טוב על בנם, וגם התלמידים בכיתה יתנהגו טוב כדי שתתקשר להורים שלהם ולבשר להם טוב.
- . גם כאשר קיימת ירידה אצל אחד התלמידים תעדכן בערב ולא באמצע היום, ותתחיל עם לפחות מעלה אחת של התלמיד. עד כמה שזה נראה נדוש, זה עדיין חשוב מאוד.
הסתייגויות ודגשים:
- כאשר מעדכנים את ההורים על מצב לא טוב שבו נמצא התלמיד צריך להיזהר מאוד לדבר רק על המקרה, מה היה, בלי פרשנויות שלנו, כגון "התנהג כמו משוגע". לדבר מקצועית כמו רופא בקופת חולים.
- תן להורים להרגיש שאתה מקצועי והם הלקוחות שלך. תאמין בעצמך, תשדר ביטחון ויציבות.
- אם אתה רואה שאתה לא מצליח להתקדם מול ההורים תנסה לגייס את התלמיד מולך, ללא עזרת ההורים.
התמודדות עם מצבים מאתגרים
לעיתים נתקלים במצבים שבהם ההורה מגיב בצורה שלילית או תוקפנית לעדכון על בעיה בהתנהגות. במקרים כאלה, חשוב מאוד לזכור שהתגובה הראשונית של ההורה נובעת לרוב מדאגה ופחד, ולא מזלזול במלמד. שמירה על רוגע ומקצועיות, יחד עם הדגשת החיוביים בילד, יכולים להפוך מצב מתוח לשיחה בונה.
כאשר מתמודדים עם הורה שמתקשה לקבל ביקורת על ילדו, כדאי להשתמש בגישה של "שותפות לפתרון". במקום להציג את הבעיה כ"פסק דין", יש להציג אותה כאתגר משותף שזקוק לפתרון יצירתי. למשל: "שמתי לב שמשה מתקשה להתרכז בשיעור האחרון. איך אנחנו יכולים לעזור לו יחד?"
נהנית מהמאמר? אתה מוזמן להוריד אותו בקובץ pdf
מעוניין לקרא עוד בנושא? עבור כעת למאמר 'כל התורה על שיחת הטלפון הראשונה'