פעם אחר פעם
את המאמר הזה אני כותב מדם ליבי, לא בורר מילים ולא מצטעצע…
אנחנו חייבים להתעורר, כי כבר נשפך כאן דם!
במה דברים אמורים?
רבים אמרו אחרי הירצחו של הבחור יוסף אייזנטל ז"ל בשולי ההפגנה נגד הגיוס 'פעמיים התקבצו רבבות, ופעמיים ההפגנות הסתיימו בהרג'. שמעתי את המשפט הזה בשעות שאחרי הבשורה הקשה, שמעתי את זה בשבת מחברים בבית הכנסת, ושמעתי את זה שוב בתחילת השבוע הנוכחי, אני בטוח שגם רבים מכם שמעו או חשבו את המחשבה הזו.
מחשבה נכונה. אבל נראה שיש פה עוד משהו.
יש פה משהו חשוב מאוד שאליו פחות שמים לב!
הפעמיים האלו היו בגלל התנהגות חברתית לקויה!!!
את הקשר בין סיפורו של מנדי ליצמן להתנהגות חברתית לקויה לא צריך להסביר, הבחור כידוע איבד את עצמו לדעת רח"ל עקב היותו חרם חברתית קשה מנשוא אותו לא הצליח להכיל.
אך הסיפור השני מצריך הסבר, למה הירצחו של הבחור יוסף אייזנטל ז"ל בידי בן עוולה קשור ליחס חברתי?
התשובה היא: הנהג הוא הרוצח. הוא שד. אך היו מי שהוציאו את השד מהבקבוק!
חברה היא כח. כשהיא מתנהגת כהוגן, היא כוח יוצר, כוח מועיל, כח מחיה. כשהיא מתנהגת בעיוות, היא כח משחית, כח מזיק, כח ממית.
עשרה שהרגו בבת אחת
שורפים פחים. מה עם גזל? זה רכוש שלך? לא. אז מי התיר לך לשרוף רכוש של רבים?
אנשים עוברים ברחוב. רואים ילדים מנסים לשרוף פח, מעירים להם? נוזפים בהם? אומרים להם שזה אסור?
לא.
עובר נהג אוטובוס, חיה רעה, למה להציק לו? למה בחורים חושבים שמותר להציק לו? כי הם היו בהפגנה ובהפגנה צריך לעשות בלגן?
אותם בחורים שהציקו לו, כל אחד מהם עשה משהו קטן, זה משך את המגב מהשמשה הקדמית, זה הזיז את המראה, אחר טיפס מבחוץ על האוטובוס, עוד 'חכם' ירק על שמשת הנהג וכן הלאה…
חמתו של הנהג גברה עד להשחית ועד בכלל… כבודו הערבי נפגע, ואם על כבוד המשפחה אוחזים הם בחרב, על כבודם שלהם על אחת כמה וכמה…
יצא השד מהבקבוק.
מי פתח את הפקק? כל אחד ואחד מהמתגודדים, כולל זה שעמד ליד והיה להם לצוות, כולל עשרות שעברו לידם ולא עצרו את האירוע!
הם לא יוכלו לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' כי ידם הייתה במעל! הם שהוציאו את השד מהבקבוק הם שהפכו חיה רעה למפלצת.
האירוע יכול היה להסתיים בהרוגים רבים, ניתנה רשות למשחית!
ומה יהיה ההמשך?
הלא עכשיו יש לאותם המתלהמים שאינם שולטים ביצרם הרע אליבי, כשהם יראו שוב, בהפגנה הבאה נהג אוטובוס בן מיעוטים (או חשוד כבן מיעוטים!) שמגיח מולם הם יציקו לו כנקמה על התנהגותו של הנהג הקודם כי הלא כל הערבים אותו דבר, והם, הלא יש להם דין של 'גואל הדם' שהרי כל ישראל אחים.
***
עד מתי?
עד שאנו נתעורר!
עד שאנו נתעורר לא לאפשר אלימות, וונדליזם, השחתה ושאר מרעין בישין בביתנו, בחיידרים, ברחובות. כי זה ברור! אם בקרבינו לא היה מקום להצקה ולהשחתה אף אחד לא היה מעז לעשות את זה לאותו הנהג… כי ככה לא מתנהגים!
אבל כאשר שאנחנו במקום גידולינו לא עושים עניין מהתנהגות משחיתה, מתנהגים אליה בסלחנות ובהכלה, אנחנו מוצאים את עצמינו במעגל שני ושלישי שותפים להרג של בחור חמד שכל עולמו לפניו.
מה עושים?
מה שהקב"ה מצפה שנעשה – מחנכים – מדברים ומטפלים.
לא מקטינים את פשעו של אותו בן עוולה, אך מדברים עם התלמידים מסבירים להם מה גדול כוח ההרס של חבורה שהתחברה שלא לשם שמיים. מדברים על מידות מתוקנות, מדברים על דרכים להפחתת התנהגויות אלימות, מדברים על 'ברוגז' – האלימות השקטה, מדברים על רצון ה' וחובתנו בעולמנו. מדברים על איך ניתן להשתפר.
כל אחד ואחד מאיתנו בדרכו, עם בני ביתו עם התלמידים, להקדיש מקום עניין וזמן לתיקון המידות, כל אחד במה שהוא רואה שצריך לתקן.
ובמקביל לדיבורים מטפלים. לא עוצמים עין אחת כשרואים שחיתות במידות, לא מצדיקים וונדליזם בסוף כיתה ח' או בישיבה בה האוכל המוגש למטה מכל ביקורת. לא נותנים לגיטימציה לפראות בשום אופן ובשום צורה.
יהיו הדברים לזכר הבחור יוסף אייזנטל ז"ל במלאת השבעה להירצחו
