
רבים מהחברים מצפים בוודאי לשמוע מה מתקדם עם הלימודים, התעכבותי מלשלוח מייל בליל אמש (מוצ”ש) נבעה מהאינטנסיביות להקיף כמה שיותר את הנושא לפני שאני ניגש לכתוב.
אכתוב כאן בעזרת ה’ את התקדמותי עד כה, את מה שגיליתי, וכן את הקווים המנחים אותי בבחירת הלימודים ומקום הלימודים.
כמובן, שאין בכל הכתיבה והעיסוק בנושא התחייבות שמשהו הולך לקרות, אני כן מקווה מייחל ונוטה להאמין שחפץ ה’ בידינו יצלח. אם יש למי מהחברים/ הקוראים מידע שיוכל לעזור ולקדם, אדרבא!
כל מה שאני כותב כאן זה אחרי שעות של פגישות עם אנשי מקצוע, מרכזי טיפול, מנהלי קופות חולים, מכללות שונות, מטפלי CBT ומטפלים פסיכוטרפים שונים.
לא סיימתי את מרתון הפגישות. באופק הקרוב – 2 פגישות עם אחראים על לימודי חוץ ותעודה בשתי מכללות מוכרות, פגישה נוספת ליום רביעי עם מנהלות מרכז טיפולים ידוע מאוד באיזור ירושלים ועוד…
ובינתיים…
מה כן אפשר לכתוב?
אז ככה:
למי שכאן פעם ראשונה אכתוב בקצרה כי הצורך במטפלים רגשיים מקצועיים בכל קנה מידה מתוך הציבור שלנו הוא צורך אדיר ואין צורך להאריך אודותיו.
בעקבות זאת אני משקיע רבות בחודש האחרון בבניית מתווה מתאים ללימודים בהפרדה מגדרית מוחלטת, לימודים שיתבססו על לימודים מרחוק של לימודי תעודה.
הלימודים שנבחרו על ידי הם שניים – לימוד סי בי טי (Cognitive Behavioral Therapy) ואיתם לימודי ניתוח התנהגותי ישומי – (Applied Behavior Analysis) ובקיצור – ABA.
שני הלימודים הינם מבוססי מחקר רב, כאשר הCBT יותר מוכר ופופולארי בקרב כלל האוכלוסיה, ובהגדרתו הקלאסית הוא נחשב לטיפול רגשי. ואילו הABA הינו בשימוש נפוץ יותר לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים כיון שהצורך בטיפול התנהגותי איתם הוא צורך מובהק.
עם זאת, הABA מתאים בהחלט לשפע עצום של התנהגויות לא תקינות אותם אנו חווים במסגרת החינוך הרגיל, ובשנים האחרונות הוא הולך ומוטמע גם בקרב אוכלסיות ילדים ונוער בעלי התפתחות תקינה. (בסוף מאמר זה הבאתי רשימה חלקית של התנהגויות שהשיטה הזו הוכחה באין סוף מחקרים כמועילה בהחלט)
—-
תנאי הסף ללימודי CBT (סי בי טי) המוכרים ע”י איט”ה (האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוא בוגר תואר שני. לאותם מביננו שהם בוגרי תואר שני לימודים אלו יכולים בהחלט להתאים.
עם זאת אין זה אומר שלימודי ניתוח התנהגות אינם רלוונטיים לגבם, אדרבא, אותם שלמדו ניתוח התנהגות יישומי (ABA) אחרי לימודי CBT, מדווחים על חוויה מדהימה של השלמה וזאת מכיוון שבחלק ההתנהגותי (הB) שבלימודי CBT תוכניות הלמידה לא מתמקדות בכלל בחקירת המניע אלא רק בחלק הטכני של חיזוקים פיתוח מסוגלות ועידוד להתנהגות חיובית.
בחקירת המניע ישנם גילויים מדהימים שממקדים את הטיפול ומביאים לגילויים מדהימים.
במקביל, אותם שלמדו ניתוח התנהגות יישומי (ABA) מגלים עניין ומוצאים טעם בלימודי CBT מכיון שישנם תחומים כמו כפייתיות, חרדה ודכאון (בעצימות בינונית עד גבוהה) בהם יש בטיפול CBT מענה מהיר ומועיל.
ומכאן הגעתי למסקנה לשלב בין הטיפולים.
לגבי הכרה בקופות החולים:
ישנם הבדלים בין קופה לקופה ובין סניף לסניף באותה הקופה, (בגדול, קופ”ח לאומית קלה יותר לאשר) בשים לב לכך שישנה עדיפות בקופות לאשר טיפול CBT, כיון שלימודי CBT נחשבים יותר לטיפולים רגשיים לעומת ניתוח התנהגות שהוא ממוקד התנהגות.
באופן כללי, הסיבה ששניהם לא מוכרים באופן מלא בקופות זה מכיוון שעדיין לא הסתיימה הרגולציה של המקצועות האלו בישראל (בארה”ב ובאירופה שני המקצועות מוכרים) ויש לכך מס’ סיבות ואכמ”ל.
מה שכן חשוב להדגיש חזור והדגש – שתי השיטות מבוססי מחקר ומדע הרבה מעבר לכמה וכמה תרפיות שונות, כך שלא זאת הסיבה לעיכוב הרגולציה של המקצועות הללו.
תכל’ס:
מכיוון שתנאי הסף ללימודי ניתוח התנהגות הינו בוגר תואר ראשון (בחינוך, חינוך מיוחד, פסיכולוגיה וכו’) אני (כבעל תואר ראשון) מכוון מטרה ללימודים דו שנתיים (שנתיים) מהם נצא עם 2 תעודות: תעודה של ניתוח התנהגות + בוגרי קורס שנתי לטיפול בCBT.
מקומינו כמטפלי CBT לא יוכר ע”י איטה, אך בכל אופן כיוון שהוא יצא ממקום אקדמאי מוכר ומכובד והוא קורס שנתי (באורך 2 סמסטרים) לא יחשב הדבר כלימודי סרק בשום אופן,
בפרט שיהיה לנו במקביל ניתוח התנהגות יישומי שהמחזיקים בו כיום עובדים בעמותות התפתחות הילד, משרד החינוך, רשת בני יוסף, מתי”א גנים ומוסדות בחינוך רגיל, חינוך מיוחד. הדרכת קבוצות מורים, הורים ועוד ועוד.
והעיקר העיקרים – כלפי האמת. אחרי מסת לימודים כזאת, אנחנו נהיה שם לגמרי. לא מטפלים על סמך קורס קטן שקנינו דרך האינטרנט, לא תעודה מטעם שום מקום אלא מלאים בידע רב אותו נוכל ליישם בשטח.
חשוב לי מאוד שהלימודים יתקיימו במכללה מוכרת כדי שתהיה היתכנות גדולה יותר להחזר קופות וכן כדי לקדם את העניין מול קרן קמ”ח אליה אני מתכוון לפנות בימים אלו.
לעת עתה, ישנם כמה מכללות מכובדות שבס”ד אני בשלבי פגישות מתקדמים מולם. מכללות המוכרות בועד העולמי של מנתחי התנהגות (ABAI) ושתוכנית לימודיהם אושרה ע”י הבורד העולמי (הגוף האחראי להעניק אישורי תוכניות והסמכות של מנתחי התנהגות) – BACB, וכמו”כ אושרה ע”י משרד החינוך (יש הכרה לגמולים בכפוף לאישור המפקח – כמקובל).
שאלה: למה אני לא ממתין ועושה תואר שני ורק אז ניגש ללימודי CBT מלאים המוכרים ע”י איט”ה?
תשובה: כי CBT ללא ניתוח התנהגות יישומי לא יספק אותי, ואם אני רוצה להרוויח את שניהם אני אצטרך ללמוד:
3 סמסטרים תואר שני יעוץ חינוכי (זה התואר השני היחיד שמתאים כאיש חינוך ועונה על הקריטריונים של איט”ה)
+ 3 או 4 סמסטרים (300 שעות) CBT
+ 3 או 4 סמסטרים (300 שעות) ניתוח התנהגות…
משהו כמו 5 שנים…
ועוד לא דיברנו על 50 שעות ההדרכה (מינימום) של CBT ועוד לא דיברנו על 500 שעות פרקטיקום לפחות של ניתוח התנהגות, נראה לי כבד מאוד.
מה אני מציע כעת לעצמי ולכל מי שהתחום מעניין אותו?
לימודים מלאים של ניתוח התנהגות + קורס שנתי (לאורך 2 סמסטרים) של CBT כאשר הלימודים מתאימים לבעלי תואר ראשון. לימודים דרך הזום.
אנחנו יוצאים אחרי כל זה מטפלים איכותיים. אחרי קרוב ל500 שעות למידה (ABA לבדו מצריך במינימום קרוב ל300, שיטות נוספות ובראשם CBT מצריכות בין 150 ל180 שעות) וכ500 שעות פרקטיקום אותם נוכל לעשות בתלמוד תורה/בית הספר.
אגב, בארה”ב הלימודים האלו דורשים פי 3 פרקטיקום מבישראל! שם מתייחסים למקצוע ביראת כבוד ממש – 280 עד 450 שעות למידה ומינימום 1500 שעות פרקטיקום תחת הדרכה.
שאלה: אחרי שנסיים ללמוד נקבל תעודה ונתחיל לטפל, מה תהיה הגדרת הסטטוס שלנו?
א. פסיכוטרפיסט
ב. מנתח התנהגות
ג. מטפל רגשי
ד. מטפל CBT
ה. מטפל התנהגותי
תשובה: כל התשובות נכונות. אגב, שני המקצועות מוגדרים פסיכותרפיה, לגבי הגדרת המקצוע מטפל רגשי – זה בעיקר בגלל הCBT אך גם ABA חוסה תחת ההגדרה כיון שהמטפל גורם לרגשות חיוביות אצל המטופל במקום רגשות שליליות אותם חווה לפני שטופל.
מה אני מציע למי שעדיין אין לו תואר ראשון?
לאותם שאין להם תעודות הוראה, נראה לכאורה שאין מה לעשות. עם זאת, יתכן שאצליח במהלך אותו אני מבקש לבנות (בשלב 2) שאותם אלה שהם מחנכים בפועל + בעלי וותק איקס שנים + מחזיקים בתעודת הוראה יוכלו להצטרף לתוכנית. כי האמת היא שהפרקטיקה מול התלמידים הינה בעלת משקל גדול ויש היתכנות מסוימת שהמהלך יהיה אפשרי.
עד כאן בינתיים…
ולאלה שעוד לא הצטרפו אך נותנים לזה סיכוי בינוני ומעלה, אם עוד לא הצטרפתם לקבוצת המתעניינים (ללא התחייבות) אתם מוזמנים לעשות זאת כעת בלחיצה כאן
________
מידע נוסף והרחבות:
למי נוכל להתאים את הטיפול בניתוח התנהגות ישומי:
ניתוח התנהגות ישומי הוכח ע”פ מחקרים רבים כיעיל ואפקטבי לטיפול בעיות רבות וביניהם:
1. אלימות קשה
- ניתן להשתמש בטכניקות של ABA כדי ללמד התנהגויות חלופיות ולא אלימות, לנהל תגובות רגשיות ולחזק התנהגויות חיוביות.
2. שתלטנות
- ABA יכולה לעזור ללמד את הילד כיצד לחלוק או להקשיב לאחרים, באמצעות חיזוקים חיוביים על התנהגויות שיתופיות.
3. אי קבלת מרות (מההורים או מהמורים)
- ניתן להשתמש בטכניקות של חיזוק חיובי כאשר הילד מקבל מרות, ולעבוד על פיתוח הסכמות ובריתות עם ההורים.
4. מריבות בין חברים
- ABA יכולה לסייע לפתח מיומנויות חברתיות, לתרגל כיצד לפתור קונפליקטים ולחזק התנהגויות חיוביות.
5. שקר
- ניתן לזהות את הסיבות לשקר ולחזק את האמת דרך חיזוקים חיוביים על התנהגויות כנות.
6. גניבה
- גישה של ABA יכולה לעזור להבין את הסיבות לגניבה (כמו חוסר תעוזה חברתית) וליצור חוקים ברורים עם חיזוקים על התנהגות טובה.
7. חוצפה וחוסר דרך ארץ בולט
- ניתן ללמד כישורים של כבוד והתנהגות נאותה דרך חיזוק חיובי כשילדים מתנהגים בצורה הולמת.
8. פטפוטים בשיעור
- ABA יכולה לעזור על ידי חיזוק התנהגויות של קשב וריכוז, וליצור חוקים ברורים בכיתה.
9. דחיה חברתית
- עבודה על מיומנויות חברתיות והבנת רגשות יכולה לעזור להפחית דחיה חברתית.
10. לא רוצה להתקלח
- ניתן להשתמש בטכניקות של ABA כדי לחזק את התהליך של התקלחות ולעבוד על רגשות הקשורים לכך.
11. פחד ממעליות
ניתן לעבוד על הפחד דרך חשיפה הדרגתית ולחזק התנהגויות טובות כאשר הילד מתמודד עם הפחד.
ישנם עוד התנהגויות לא מעטות להם שיטת הטיפול מתאימה השתדלתי להקיף את העיקריים המוכרים לנו.
כמו”כ טיפול התנהגותי מתאים בהחלט לטיפול בחרדה, כפייתיות ודיכאון ברמה נמוכה של התופעה. (ברמה בינונית ומעלה יועיל הרבה יותר מהר טיפול CBT כאמור לעיל.
אתם מוזמנים לקרא ולהעשיר עוד את הידע שלכם בתחום.
בינתיים אתם יכולים למלאות את פרטיכם בלינק המצורף (הרשמה ללא התחייבות)
יש לכם שאלות? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות לתועלת כולנו
נהנתם מהתוכן? אתם מוזמנים לדווח לי על כך… 👍