מתוך ההבנה שהילד הוא חלק מבני הבית הנהנה מהזכויות הרבות שהבית מקנה, אנחנו לפעמים נוטים לגשת לילד ולדרוש ממנו עזרה. האמת? שזה נכון שגישתינו נובעת מתוך הגיון, הגינות ודרך ארץ, ברור שילד צריך להבין שמוטל עליו לעזור אך מהי הדרך לעשות את זה הכי טוב? כנסו לקרא על משולש מנצח לגיוס הילדים לעזרה לקראת פסח ובכלל…

כיצד תהליך ההתפתחות הלימודית משתנה בין גיל לגיל, ומה המשמעות החינוכית של כל שלב בהתפתחות? מדוע חשוב להבין את גיל ההתפתחות הלימודית של הילד, ואילו טעויות עלולות להתרחש אם לא מתאימים את הלמידה לשלב ההתפתחותי הנכון? כיצד נוכל להבטיח שהלמידה תהיה מותאמת לכל גיל ושלב בהתפתחות, כדי למנוע חוויות שליליות ולמקסם את הצלחת התלמיד?

מהי הגדרת החילוק בין הפרעת התארגנות להפרעת קשב הנובעת ממוסחות. למה חונך שלא מבין את ההבדל ביניהם מתקשה לרומם את תלמיד המאובחן כבעיית קשב? מאמר המשך מאיר עיניים הממקד עבורנו את ‘הפרעת ההתארגנות’.

בד”כ איזור זה של המאמרים מוקדש למאמרי מחשבה מעמיקים… רעיונות תובנות וכלים. הפעם – לתועלת כולם, רשימה של משחקים ליריד פורים.

לא פעם, אנחנו המלמדים עומדים מול מציאות בה הורים לתלמידים מתקשים מתלוננים בדיעבד, אחרי תקופה ארוכה ולפעמים בסוף שנה – ‘למה לא ידעתם אותנו?’, ‘למה לא שיתפתם’, ואנחנו מתפתלים בין הסברים שונים… איך נכון להגיב? ומה אפשר לעשות כדי שלא נצטרך להגיב?

לשנות דפוסי התנהגות שהשתרשו בקרב תלמידים זה לא דבר קל, אבל זה בהחלט אפשרי. אם גם אצלכם לא שקט לגמרי בחודש אדר, ברחבי הת”ת או מחוצה לו, אתם צריכים לקרא את המאמר הקצר והתמציתי הזה

“דע, כי הקב”ה יעד אותך להיוולד דווקא בתקופה שבה נולדת, בסביבה שבא באת לעולם, להורים שהולידו אותך בנסיבות מיוחדות לך, מפגיש אותך עם אנשים מסוימים, נותן לך מורים מהם תלמד וידידים להם תתחבר או תתרחק , מעניק לך כוחות גוף ונפש במידה הנדרשת לצרכך, מעמיד אותך במהלך חייך במצבים הייחודיים לך. כל אלה מהווים עבורך את האמצעים הטובים ביותר כדי להגיע אל התכלית אליה נשלחת לעולם למלא את רצונו יתברך, ובהם טמונה הצלחתך”

המחסור בכוח אדם במערכת החינוך הוא תופעה עולמית, ארצית וגם כזו שלא פוסחת על הציבור שלנו, מנהלים רבים זועקים נואשות לכוח אדם! מחנך כיתה לפעמים גם באמצע שנה, מלמד אחה”צ במס’ כיתות, מלמד מחליף בשכר מלא ועוד ועוד, הרבה אנשים לא מוכנים לעסוק בתחום, הרבה שעוסקים בתחום עייפים מאוד. רגע לפני קריסה, פנייה ברורה למנהלים!

הילד הזה אינו שוכח את המשימה. אין לו בעיות זכרון ב”ה. הוא צעיר מדי בשביל זה… הוא לא איטי, הוא לא שכחן, והוא גם לא מתעייף מהר. הליקוי שלו הוא אחר. המשימות עצמן לא קשות לו, וגם אם הן כן קשות, יש לו את הכח והכשרון לבצען באופן מיטבי. אלא שלפני שהוא ניגש למשימה עצמה, יש משימת ביניים, לנהל ולתעדף ולארגן את סדר הפעולות לקראת המשימה, ושם הוא נופל. ואיתו נופלות המשימות והמטלות…