ידוע הוא הביטוי “אין מלך בלא עם” (ע”פ פרקי דר”א פרק י”א). מה עושה את העם עמו של המלך? במה מתבטאת המלכות? בסמכותו של המלך. ובמה מתבטאת סמכותו של המלך? הוי אומר בשמירת חוקיו.
ככל שחוקיו של המלך נאכפים, ככל שרצונותיו של המלך מתממשים, כך הוא יותר מלך. כך העם הם עמו של המלך.
האם נכון הדבר גם לגבי תלמידים? האם סמכות המלמד היא מה שעושה את התלמידים, תלמידים? האם התנאי המרכזי להשפעה על התלמידים הוא שמירת היררכיה ברורה ואכיפת כל כללי הכיתה באופן מלא?
או אולי ישנו תנאי אחר שהוא התנאי המרכזי להשפעה על התלמידים?
הגמ’ בתענית ח. מביאה את דברי רבא: “אמר רבא אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל מפני רבו שאינו מסביר לו פנים”.
מרכז מהותו של התלמיד הוא לימודו. אם לימודו קשה עליו כברזל, זאת אומרת שבדבר שהכי עושה אותו תלמיד הוא חסר מאוד, ומה הסיבה לכך שתלמיד לא מצליח ללמוד? רבא לא אומר שזה בגלל שרבו לא מלמד אותו מהו ערך הלימוד, או בגלל שאין לו שכל ללמוד; רבא אומר דבר חדש – הסיבה לכך שהתלמיד לא יודע את הנלמד היא – “מפני רבו שאינו מסביר לו פנים”!
רבא מלמד אותנו שכשהקשר הנפשי/רגשי בין הרב לתלמיד הוא לקוי, הדבר גורם ללקות למידה אצל התלמיד!
התנאי המרכזי להשפעה על התלמיד הוא הקשר הטוב של הרב איתו
אהבה בלי סמכות? ודאי שלא!
את הסמכות כגורם מרכזי, אנחנו צריכים כדי ליצור מסגרת. תבנית בה ניתן לקיים למידה. אך מהות הלמידה והצמיחה של התלמיד בכל הרבדים נרכשת אך ורק דרך הקשר הבריא והקרבה שבין הרב לתלמידים.
נחזור לדוגמא של מלך ועם – חוקי המלך ואכיפתם יוצרים ‘מסגרת של עם’. אולם תחושת העם שהם ‘עמו של המלך’, תלויה ביחסו של המלך ובקשר שלו עם העם.
למשל – אם יצא המלך למלחמה כנגד מדינה אחרת, מסירות נפשם של חייליו במלחמה, תושפע מאוד מהקשר שהם חשים לבית המלוכה ולמלך בפרט. ככל שיהיה הוא מלך אוהב יותר, דואג יותר, רגיש יותר לצרכי עמו, כך העם יחזיר לו מסירות, מאמץ ואכפתיות!
לעניינינו: תלמידים בכיתה ח’ נדרשים למסירות בהתמודדות יום יומית עם עומס לימודים גבוה, לקיחת אחריות, התנהגות בוגרת וכו’, היכולת שלהם להתמסר תלויה מאוד בקשר שלהם למערכת בכלל ולמחנך בפרט.
מה יגרום להם להתמסר? מה יגרום להם להרגיש מחוברים?
דיברתי בקטע הקודם על דוגמא של מלחמה – עמידה מול אויב. אחד הכללים הבסיסיים לניצחון הוא הכרת האויב. ככל שמערכת הריגול מפותחת יותר כך גדלים הסיכויים להכרעת האויב.
ומאויב לאוהב. אתה רוצה להתחבר למישהו? אתה צריך ללמוד להכיר אותו. לדעת מה חשוב לו, מה הכי חשוב לו, מה מעניין אותו, ממה הוא סולד, וכן הלאה.
הדבר הזה נכון ליחידים ולקבוצות בכל שכבת גיל ובכל מגזר, הדרך להתחבר עוברת דרך פיצוח מרכז ההתעניינות של הצד שכנגד.
מרכז התעניינות של נערים בתחילת שנות הבחרות שלהם, הדבר שהכי משפיע עליהם ומעניין אותם הוא מעמדם החברתי.
חשוב להם ללמוד, חשוב להם להתקדם בעבודת ה’ אבל מעל הכל חשוב להם להיות מקובלים בחברה.
דוגמא קטנה אשר מתוקף תפקידי נתקלתי בה לפני מספר חודשים:
בחור בישיבה קטנה, בתחילת שנתו הראשונה לא מצא את מקומו בחברה; לא עניין אותו כמה הוא חלם על הישיבה, לא עזרו כל המחמאות שהוא קיבל מהרבנים על למדנותו ורצינותו בכל התחומים, הוא לא הצליח לשרוד יותר מכמה חודשים.
מה זה נוגע לעניינינו? מה זה קשור לקשר של הרב עם התלמידים?
שתי תשובות בדבר:
1. אתה מייצג את לימוד התורה בכיתה, אם תגרום שהמרכז של הכיתה יהיה תורה, אם תגרום שמעמד חברתי גבוהה יקבל זה שמחובר ללימוד אז אתה תיצור היררכיה חברתית שאתה תעמוד בראשה.
אתה – המלך, התלמידים המחוברים ללימוד – שרים בממלכה, ואלו שאינם מחוברים – הם העם.
נראה לך שהמצאתי משהו חדש? ממש לא!
אתה מוזמן לראות את ההוראה של רבא לגבי אותו התלמיד שלימודו קשה עליו כברזל בו פתחתי את המאמר:
“אמר רבא… מאי תקנתיה? יגביר עליו רעים”.
ופירש רש”י: לפייס הימנו שיראה לו פנים. כלומר, אותו תלמיד ישלח את חבריו שהם (מוכרחים להיות) מקורבים לרב כדי שידברו עליו טוב עם הרב וכך הרב יתייחס אליו יותר!
מדהים! רבא מציע לאותו התלמיד להשתמש במקובלים בחברה לצורך דיבור עם ‘מלך הכיתה’!
אגב, ניתן להסביר את דברי רבא באופן רעיוני שההוראה היא לרב: אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל תגביר את אהבתך אליו, תתעניין בו, תסביר לו פנים וכך יהיה לו יותר חשק ויכולת להתרכז בלימוד.
גם הרעיון הזה מוביל כמובן למה שדיברנו, התלמיד יהיה יותר תלמיד כשיהיה קשר אמיץ בינו לבין הרב.
2. מכיון שהתלמידים מאוד רגישים למעמדם החברתי הם מלאי הערכה וכבוד למי ששומר על מעמדם החברתי.
במשך השנה, יש לך הזדמנויות רבות להתחבר לתלמידים דרך המקום שהכי חשוב להם!
ככל שיהיה אכפת לך שלא יבזו התלמידים זה את זה (זה הרי נפוץ מאוד בגיל הזה בדיוק לצורך המעמד החברתי) ככל שאתה תהיה רגיש וערני לכוון ולעזור לתלמידים שיש להם קשיים חברתיים, כך ירום מעמדך בעיניהם וכך למעשה תיצור חיבור של אמת ביניכם.
שילוב שתי הרעיונות יחד לבניית ‘קשר של אמת‘
נסכם את שתי התשובות בקצרה: א. אתה מרכז הציר החברתי ב. אתה רגיש וזהיר לא לפגוע ואף לרומם מעמד חברתי. שני הדברים האלו יוצרים חיבור גדול של התלמידים אליך.
כעת, לפסגת הרעיון:
קשר של אמת עם תלמיד הוא אך ורק קשר של תורה
דאגתך ומסירותך להתפתחותם הלימודית של התלמידים המתקשים בלימוד, תשלב הלכה למעשה את הרעיון של יצירת המרכז החברתי – מרכז של תורה עם הרעיון לחזק את המעמד החברתי הפרטי של כל תלמיד ותלמיד, כי אם מי שנחשב חזק בלימוד הוא במעמד חברתי גבוהה השקעתך באופן אישי בחלשים תחזק אותם ותחזק את המרכז החברתי עצמו – שתי ציפורים במכה!
