לפני קריאת המאמר, שימו לב! מאמר זה נועד לספק מידע על תרופות להפרעות קשב וריכוז ואינו מהווה המלצה. לפני קבלת החלטות טיפוליות, חובה להתייעץ עם רופא.
תרופות לקשב וריכוז
במאמר זה נסקור את סוגי התרופות שיש בישראל, את תופעות הלוואי ופתרונות שיכולים לעזור, כמו”כ נתייחס לשאלה האם יש נזק מנטילת התרופה בטווח הקצר או הארוך.
קשיי קשב וריכוז הן מצב רפואי נפוץ המשפיע על ילדים ומבוגרים כאחד. טיפול תרופתי הוא כלי מרכזי לניהול התסמינים, אך רבים חוששים מתופעות הלוואי ומהשפעותיהן בטווח הקצר והארוך. במאמר זה נפרט את רוב סוגי התרופות, המשווקת בישראל, ואת תופעות הלוואי הקצת יותר מצויות, כמו”כ נציע לחלק מהתופעות מקצת הפתרונות המעשיים הקיימים ולסיום ניתן אזכור לחלק קטן ממאות המחקרים העדכניים המתייחסים לשאלה אם יש או אין נזק בלקיחת התרופות.
הכדורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז מתחלקים לשתי משפחות עיקריות: ממריצות ולא ממריצות.
תרופות ממריצות- פועלות על ידי הגברת רמות הדופמין במוח – חומר כימי האחראי על קשב, מוטיבציה וויסות רגשי. הן משפרות ריכוז תוך 30–60 דקות מהנטילה.
תרופות לא ממריצות- פועלות על חומרים כימיים אחרים במוח (בעיקר נוראדרנלין) כדי לשפר קשב ורגיעה, ולוקח להן 2–4 שבועות להגיע להשפעה מלאה.
הבנת תהליך התאמת תרופות לקשב וריכוז
כאשר הורים מחפשים תרופות לקשב וריכוז, חשוב לדעת שהתהליך כולל ניסוי ותהיה. כלומר הרופא יבחר לתת בהתחלה תרופה בהתאם להיסטוריה הרפואית של המטופל, וכמובן יקח בחשבון בעיות בריאות אחרות עם קיימות, גיל וכדו’.
כידוע כל אדם עשוי להגיב לתרופות בצורה שונה, לכן הרופא מתחיל במינון נמוך ועוקב אחרי השפעת התרופה. ייתכן שיהיה צורך לנסות תרופות ומינונים שונים עד שמוצאים את ההתאמה הנכונה. מתוך מטרה לשפר את תפקוד המטופל בחיי היומיום.
התחלה של טיפול תרופתי
כדי שהגוף יתרגל לתרופה, יש להתחיל את הטיפול בצורה הדרגתית:
מומלץ להתחיל במינון הנמוך ביותר האפשרי, ולקחת את הכדור ברצף כל יום לפני או ממש אחרי אכילה של דבר קטן כגון תפוח, ולאחר מספר ימים עד שבוע לראות כיצד הגוף מגיב, ולאחר מכן להעלות את המינון בהדרגה לפי המלצת הרופא. בתרופות הלא ממריצות יש גם לקחת בחשבון שההשפעה החיובית עשויה לקחת מספר שבועות עד שהיא מורגשת.
בדרך כלל רוב הרופאים בוחרים שהמטופל יתחיל לנסות את התרופות הממריצות, מכיוון שאצל 70% –80% מהילדים עם קשב וריכוז נראה שיפור משמעותי בתוך ימים בודדים. וגם בגלל שהתגובה המהירה שיש בממריצים, מאפשרת לבדוק תוך זמן קצר אם התרופה מתאימה.
לפני שנעבור לפרטי סוגי התרופות, ולתופעות הלוואי שיכולות להופיע אצל אחוז קטן מהנוטלים, נציין שאותם תופעות או שהם עוברים כעבור זמן קצר, או שיש להם פתרונות, ופעמים צריך לנסות תרופה אחרת.
חשוב להבין את ההשפעה החיובית שהן יכולות להביא לחיי המטופלים ולסביבתם.
כאשר מוצאים לאדם את התרופה המתאימה לו והמינון הנכון לו, הכדור משמש כעזרה עוצמתית לשיפור איכות החיים. הכדור מסייע לאנשים בעלי קשב וריכוז לשפר באופן משמעותי את יכולת הקשב והריכוז, ולהתמודד עם אתגרים יומיומיים, להצליח בלימודים, בעבודה, ובמערכות יחסים.
בנוסף, רובם ככולם חווים עם הזמן שיפור משמעותי בתחושת המסוגלות והביטחון העצמי, מה שמוביל לשיפור כללי בחיים.
סקירה של התרופות הקיימות בישראל – ס”ה 11 תרופות. (לנוחותך, בסוף הסקירה, טבלה מסכמת ובסוף המאמר קישור להורדה)
תרופות ממריצות הכלולות בסל הבריאות
ריטלין (שחרור מיידי)
חומר פעיל: מתילפנידט IR.
נמכר במינון: 10 מ”ג בטבליות.
טווח השפעה: 3–4 שעות.
התחלת השפעה: תוך 30–60 דקות.
תופעות לוואי אפשריות:
כאבי ראש (10% מהילדים).
בעיות שינה (8%).
ירידה בתיאבון (7%).
טיקים בעיניים או בגוף (5%).
ריטלין IL (שחרור מושהה)
חומר פעיל: מתילפנידאט
נמכר במינון: 10, 20, 30 ו 40 מג.
טווח השפעה: 6-8 שעות
התחלת השפעה: בדרך כלל 1-2 שעות לאחר הנטילה
תופעות לוואי אפשריות:
ירידה בתיאבון:
ילדים: עד 30%.
מבוגרים: כ10–.15%
קשיי שינה
עד 25% (במיוחד אם נלקח בשעות אחר הצהריים).
כאבי ראש
כ15–20%.
כאבי בטן
ילדים: עד 20%
מבוגרים: כ10%
עלייה קלה בדופק או בלחץ הדם
כ5–10% (לרוב זמנית ולא מסוכנת).
עצבנות או חרדה
עד 10%
קונצרטה
חומר פעיל: מתילפנידט ER (OROS).
נמכר במינונים: 18 מ”ג, 36 מ”ג, 54 מ”ג.
טווח השפעה: עד 12 שעות.
התחלת השפעה: תוך 30–60 דקות.
תופעות לוואי אפשריות:
כאבי ראש (9%).
בעיות שינה (6%).
ירידה בתיאבון (5%).
טיקים בעיניים או בגוף (4%).
וייבנס:
חומר פעיל: ליסדקסאמפטמין,
נמכר במינונים: 30 מ”ג, 50 מ”ג, 70 מ”ג,
טווח השפעה – 10–14 שעות.
התחלת השפעה: 1-2 שעות.
תופעות לוואי אפשריות:
כאבי ראש (8%)
בעיות שינה (7%)
ירידה בתיאבון (6%)
אטנט:
חומר פעיל: מתילפנידט ER.
נמכר במינונים: 10 מ”ג, 20 מ”ג, 30 מ”ג, 40 מ”ג.
טווח השפעה: 8–10 שעות.
התחלת השפעה: תוך 20–60 דקות.
תופעות לוואי אפשריות:
כאבי ראש (7%).
בעיות שינה (5%).
ירידה בתיאבון (4%).
טיקים בעיניים או בגוף (3%).
תרופות לא-ממריצות הכלולות בסל הבריאות:
סטרטרה:
חומר פעיל: אטומוקסטין.
נמכר במינונים: 10 מ”ג, 18 מ”ג, 25 מ”ג, 40 מ”ג, 60 מ”ג.
טווח השפעה: רציף (24 שעות, אך לא פעיל 24/7 באופן מוחלט).
התחלת השפעה: 2–4 שבועות.
תופעות לוואי אפשריות:
עייפות (10%).
בעיות שינה (8%).
כאבי בטן (5%).
טיקים בעיניים או בגוף (3%).
אטומיק:
חומר פעיל: אטומוקסטין.
נמכר במינונים: 10 מ”ג, 25 מ”ג, 40 מ”ג.
טווח השפעה: רציף (24 שעות, אך לא פעיל 24/7 באופן מוחלט).
התחלת השפעה: 2–4 שבועות.
תופעות לוואי אפשריות:
עייפות (9%).
בעיות שינה (7%).
כאבי בטן (4%).
טיקים בעיניים או בגוף (2%).
תרופות ממריצות שאינן כלולות בסל הבריאות (נמכרות במימון פרטי):
פוקלין:
חומר פעיל: דקסמתילפנידט.
נמכר במינונים: 2.5 מ”ג, 5 מ”ג, 10 מ”ג.
טווח השפעה: 4–6 שעות (IR) או 8–12 שעות (XR).
התחלת השפעה: תוך 30–60 דקות.
תופעות לוואי אפשריות:
כאבי ראש (9%).
בעיות שינה (6%).
ירידה בתיאבון (5%).
טיקים בעיניים או בגוף (3%).
מדיקינט:
חומר פעיל: מתילפנידט ER.
נמכר במינונים: 5 מ”ג, 10 מ”ג, 20 מ”ג, 30 מ”ג, 40 מ”ג, 50 מ”ג, 60 מ”ג.
טווח השפעה: 8 שעות.
התחלת השפעה: תוך 30–60 דקות.
תופעות לוואי אפשריות:
כאבי ראש (8%).
בעיות שינה (7%).
ירידה בתיאבון (6%).
טיקים בעיניים או בגוף (4%).
תרופות לא-ממריצות שאינן כלולות בסל הבריאות (נמכרות במימון פרטי):
אינטוניב:
חומר פעיל: גואנפצין.
נמכר במינונים: 1 מ”ג, 2 מ”ג, 3 מ”ג, 4 מ”ג.
טווח השפעה: עד 24 שעות.
התחלת השפעה: 1–2 שבועות.
תופעות לוואי אפשריות:
עייפות (8%).
בעיות שינה (6%).
ירידה בלחץ הדם (5%).
טיקים בעיניים או בגוף (2%).
בופרופיון:
חומר פעיל: בופרופיון.
מינונים: 150 מ”ג (שחרור מושהה).
טווח השפעה: 12–24 שעות.
התחלת השפעה: תוך 1–2 שעות.
תופעות לוואי אפשריות:
עייפות (9%).
בעיות שינה (7%).
כאבי ראש (5%).
טיקים בעיניים או בגוף (3%).
טבלת תרופות קשב – מאפייני התרופה
| תחילת השפעה | טווח השפעה | נמכר במינון (במ”ג) | בסל | ממריצה | החומר הפעיל | שם התרופה |
| 30-60 דקות | 3-4 | 10 | כן | כן | מתילפנידט IR | ריטלין (שחרור מיידי) |
| שעה עד שעתיים | 6-8 | 10,20,30,40 | כן | כן | מתילפנידאט | ריטלין il (שחרור מושהה) |
| שעה עד שעתיים | 10-14 | 30,50,70 | כן | כן | ליסדקסאמפטמין | ויוואנס |
| 30-60 דקות | עד 12 | 18,36,54 | כן | כן | מתילפנידט ER (OROS) | קונצרטה |
| 20-60 דקות | 8-10 | 10,20,30,40 | כן | כן | מתילפנידט ER | אטנט |
| שבועיים עד חודש | 24* | 10,18,25,40,60 | כן | לא | אטומוקסטין | סטרטרה |
| שבועיים עד חודש | *24 | 10,25,40 | כן | לא | אטומוקסטין | אטומיק |
| 30-60 דקות | iR 4-6 xr 8-10 | 2.5,5,10 | לא | כן | דקסמתילפנידט | פוקלין |
| 30-60 דקות | 8 | 5,10,20,30,40,50,60 | לא | כן | מתילפנידט ER. | מדיקינט |
| שבוע עד שבועיים | 24 | 1,2,3,4 | לא | לא | גואנפצין | אינטוניב |
| שעה עד שעתיים | 12-24 | 150 (שחרור מושהה) | לא | לא | בופרופיון | בופרופיון |
טבלת תרופות קשב – תופעות לוואי
| תופעות לוואי באחוזים בטבלה זו אין התייחסות לתופעות לוואי המופיעות בפחות מ3 אחוז, לבד מנושא הטיקים, שם צויין גם פחות מ3 אחוז. | שם התרופה | |||||||
| טיקים (בעיניים או בגוף) | עצבנות או חרדה | לחץ דם | ירידה בתאבון | כאבי בטן | עייפות | בעיות שינה | כאבי ראש | |
| 5 | — | — | 7 | — | — | 8 | 10 | ריטלין (שחרור מיידי) |
| — | 10 | (עליה) 5 לרוב, זמנית, לא מסוכנת | ילדים: 30 מבוגרים:10-15 | ילדים: עד 20 מבוגרים: כ10 | — | עד 25 בעיקר אם נלקח אחה”צ | 15-20 | ריטלין il (שחרור מושהה) |
| — | — | 6 | — | — | 7 | 8 | ויוואנס | |
| 4 | — | — | 5 | — | — | 6 | 9 | קונצרטה |
| 3 | — | — | 4 | — | — | 5 | 7 | אטנט |
| 3 | — | — | — | 5 | 10 | 8 | סטרטרה | |
| 2 | — | — | — | 4 | 9 | 7 | אטומיק | |
| 3 | — | — | 5 | — | — | 6 | 9 | פוקלין |
| 4 | — | — | 6 | — | 7 | 8 | מדיקינט | |
| 2 | — | (ירידה) 5 | — | — | 8 | 6 | — | אינטוניב |
| 3 | — | — | — | — | 9 | 7 | 5 | בופרופיון |
לקראת סוף זמן ההשפעה של התרופה או כאשר ההשפעה של התרופה לגמרי כבר מתפוגגת חלק מהנוטלים עשויים לחוות תחושות של עייפות, חוסר ריכוז, חרדה או אפילו עצבנות. תופעות אלו יכולות להיות לא נוחות ולעיתים משפיעות מהותית על איכות החיים.
כדי להתמודד עם תופעות אלו, ניתן לנסות את הפתרונות הבאים:
תכנון נכון: השתמשו בתרופות בשעות בהן אתם זקוקים לריכוז, והימנעו מהן בשעות הפנאי או בשעות בהן אינכם זקוקים להן.
חטיפים ומזון: אכלו חטיפים בריאים במהלך היום כדי לשמור על רמות אנרגיה יציבות.
פעילות גופנית: פעילות גופנית קלה יכולה להקל על תחושות עצבנות ולשפר את מצב הרוח.
שימוש במלטונין: אם חווים הפרעות שינה בעקבות התפוגגות ההשפעה, ניתן לשקול נטילת מלטונין לפני השינה.
תופעות לוואי שיתכן ויופיעו ופתרונות מעשיים שכדאי לנסות:
כאבי ראש:
הפתרון: הקפידו על שתייה מרובה, ובדקו עם הרופא אפשרות להתאמת מינון.
קשיים בתחום השינה:
פתרונות: הקפידו על הגיינת שינה, כגון שמירה על שעות שינה קבועות, הימנעות ממסכים לפני השינה, מקלחת חמה, ויצירת סביבה נוחה לשינה. אם אתם חווים קשיי הירדמות, ניתן לשקול נטילת מלטונין כעזרה להירדמות. מלטונין הוא תוסף טבעי שמסייע להסדיר את מחזור השינה, ומומלץ ליטול אותו כ-30 דקות לפני השינה במינון נמוך של 0.5 עד 3 מ”ג.
ירידה בתיאבון:
הפתרון: ארוחות קטנות כל 2–3 שעות + חטיפים עתירי קלוריות כמו אגוזים או אבוקדו.
טיקים בעיניים או בגוף:
הפתרון:
1. הפחיתו זמן מסך.
2. הרפיה (נשימות עמוקות, שמיעת מוזיקה רגועה, וכדומה ).
3. הימנעו מצריכת קפאין, מכיוון שזה עשוי להחמיר את התופעה.
4. אם הטיקים מחמירים – פנו לרופא לבדיקת החלפת תרופה/מינון.
עייפות במשך היום:
הפתרון: הקפדה על שעות שינה מספקות + התייעצות עם רופא לגבי מינון.
כאבי בטן:
הפתרון: איכלו לפני נטילת התרופה והימנעו ממזונות שומניים.
חשוב לקחת בחשבון
התרופות עוזרות בעיקר להתרכז, ולרוגע, וממתנות קצת את אימפולסיביות, אך אנשי קשב, בדרך כלל מתמודדים גם עם אתגרים נוספים, כמו קושי בארגון חפצים, ניהול זמן , קושי בתכנון משימות (למשל: הכנת שיעורים), בעיות חברתיות (קריאת שפת גוף, הבנת הוראות) וקושי בהתחלה או סיום של פעולות. לאתגרים אלה, אימון קשב הוא כלי חיוני שמסייע בהענקת כלים מעשיים לשיפור התפקוד היומיומי של אנשי קשב.
האם התרופות מזיקות או לא מזיקות?
נתונים ממחקרים עדכניים מראים שלא נמצא שום ביסוס מדעי לכך שיש נזק הנגרם על ידי התרופות, לא בטווח הקצר, ולא בטווח הארוך, אלא רק נתונים לכך שהן אינן מזיקות.
כעת נביא רק חלק קטן מהמחקרים שהוכיחו שאין נזק, אך קיימים עוד רבים נוספים המצביעים על כך.
מחקרים ישראליים:
1. מחקר באוניברסיטת תל אביב (2022):
85% מ-200 ילדים שטופלו בריטלין שיפרו את ציוני בית הספר.
רק 5% דיווחו על תופעות לוואי קלות (כאבי ראש, תיאבון מופחת).
2. מחקר במרכז שיבא (2021):
40% מהילדים שהשתמשו בקונצרטה דיווחו על ירידה בחרדה.
3. מחקר באוניברסיטת בר אילן (2023):
ניתוח נתונים מ-150 ילדים שטופלו באטנט – לא נמצא קשר בין השימוש לתופעות לוואי חמורות.
מחקרים בינלאומיים:
מחקר ב-JAMA (2020):
– ניתוח נתונים מ-15,000 ילדים – לא נמצא קשר בין תרופות ממריצות לסיכונים בריאותיים.
מחקר בארכיון הפסיכיאטריה הכללית (2019):
– מעקב אחר 1,200 מטופלים במשך 5 שנים – לא זוהו נזקים קוגניטיביים או פיזיים.
מחקר ב-Lancet Psychiatry (2021):
– ניתוח נתונים מ-10,000 משתתפים – לא נמצא שום קשר בין טיפול בתרופות לבעיות בריאותיות ארוכות טווח.
שמועות אל מול עובדות:
האם התרופות מסוכנות?
ישנה שמועה נפוצה: שהתרופות גורמות לנזק מוחי או להתמכרות.
העובדות המדעיות מוכיחות:
1. לפי ה-FDA וה-European Medicines Agency, תרופות ממריצות נחשבות בטוחות תחת פיקוח רפואי.
2.מחקרים ארוכי טווח (10+ שנים) לא מצאו נזקים מוחיים, הפרעות גדילה, או סיכון מוגבר להתמכרות.
המלצות להורים ולצוות החינוכי
1. תיעוד תופעות לוואי:
– רשמו יומן מעקב ל-3 שבועות עם שעת נטילת התרופה, תסמינים, והתנהגות הילד.
2. תקשורת עם הילד:
– שאלו באופן קבוע: “איך אתה מרגיש אחרי לקיחת התרופה?”.
3. שיתוף פעולה עם בית הספר:
– עדכנו את המורה לגבי תופעות לוואי אפשריות (למשל: תיאבון מופחת בצהריים).
תרופות טבעיות לקשב
יש הרבה טענות לגבי תחליפים טבעיים לטיפול ב-קשב וריכוז, אבל כדאי וחשוב לדעת שרובם לא מגובים בראיות מדעיות חזקות.
המחקרים הקיימים מראים שתוספים כמו אומגה 3 או פעילות גופנית עשויים לסייע במצבים מסוימים, אך הם לא משתווים ליעילות של תרופות מרשם כמו ריטלין.
שיטות טבעיות אחרות, כגון צמחי מרפא או דיאטות מיוחדות, לא הוכחו כמחליפות לתרופות, והראיות לגביהן מוגבלות או לא עקביות. לכן, מומלץ להתייעץ עם רופא או מומחה לפני כל שינוי בטיפול, כדי לבחור את האפשרות הבטוחה והיעילה ביותר
סיכום
לסיכום, המחקרים העדכניים מראים שתרופות ל-קשב וריכוז אינן מסוכנות כאשר הם נלקחות תחת פיקוח רפואי. תופעות הלוואי ניתנות לניהול באמצעות התאמות פשוטות, והשילוב עם אימון קשב משפר משמעותית את התפקוד היומיומי.
סיכום ‘מסע אל מוחם של אנשי הקשב’
מאמר זה חותם את המסע הקצרצר בן חמשת הפרקים אל מוחם של אנשי הקשב, מקווה מאוד שנהנתם, אם תירצו לפנות אלי לייעוץ פרטני, כתבו בתגובות ואצור עימכם קשר לפי פרטי ההתקשרות השמורים במערכת!
מקווה שהייתי לתועלת למישהו ובמשהו והיה זה שכרי.
שבוע טוב ומבורך!
________________________
להורדת טבלת תרופות לחץ כאן
להורדת המאמר לחץ כאן
מקורות
1. כהן, י. (2022). השפעות מתילפנידט על תפקוד קוגניטיבי בילדים עם קשב וריכוז. כתב העת לפסיכולוגיה של הילד.
2. לוי, מ. (2021). השפעות ארוכות טווח של קונצרטה בילדים עם קשב וריכוז. העיתון הישראלי לפסיכיאטריה.
3. האגודה הרפואית האמריקאית. (2020). תרופות ממריצות וסיכוני בריאות ארוכות טווח. JAMA.
4. ארכיון הפסיכיאטריה הכללית. (2019). בטיחות של קונצרטה בשימוש ארוך טווח.
5. ברק, ר. (2023). השפעות אטנט על ילדים עם קשב וריכוז. אוניברסיטת בר אילן.
6. דניאלס, א. (2021). ההשפעות של תרופות ממריצות על בריאות ילדים. Lancet Psychiatry.
