לפני שאתה מתחיל לקרא, אם עוד לא ראית את המאמר מה היית עושה במקומי בסיטואציה מרגיזה שכזו, אני ממליץ לך לקרא אותו קודם, בסופו יחכה לך קישור למאמר הזה.
רושם ראשוני
אתה מרים את הטלפון כדי להתקשר להורים שאתה לא מכיר וזו הפעם הראשונה שאתה פונה אליהם? שים לב! אתה יוצר כעת את הרושם הראשוני של מי שאתה ושל מה שאתה מייצג!
משפט המפתח על חשיבותו של הרושם הראשוני הוא המשפט המיוחס לאנשי העסקים האמריקאים האומר: “אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשוני”. כלומר, אם אנחנו מבינים שעלינו ליצור ידידות אנחנו צריכים לדאוג לכך שההיכרות תהיה מוצלחת.
איך מכוונים לכך שההיכרות תהיה מוצלחת?
לפני קרוב לעשר שנים התפרסם ספרה של פרופסור איימי קאדי מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הארווארד. הספר כולו מתאר מחקר מקיף בן למעלה מחמש עשרה שנה שעסק בשאלה הזו, או בעצם בשאלת הבסיס – מהו הרושם הראשוני?
ובכן, המסקנה שלה היא כי ישנם שני שאלות המעסיקים את מוחו של האדם כאשר הוא נפגש לראשונה עם אדם אחר. בלשון האקדמית השאלות מתורגמות לשני מונחים: חום ויכולת. חום – האם אני יכול לסמוך על האדם; יכולת – האם אני יכול לכבד את האדם; חום ויכולת, אם כן, הם שני הקריטריונים הראשונים שמוחנו מתעכב עליהם כשאנו פוגשים אדם חדש.
אם לפרט מעט, חום מתייחס לכישורים הבינאישיים של האדם המדובר – האם הוא מפגין קרבה או ריחוק, האם הוא משדר אמינות או חוסר כנות? בעוד שיכולת מתייחסת לכישורים המקצועיים – האם האדם נתפס בעינינו כחכם ומיומן או להפך?
מסקנתה כי דרך המלך לרושם ראשוני מוצלח הוא לשמור על קור רוח, ביטחון עצמי והכי חשוב – אותנטיות. את זה היא מציעה לעשות באמצעות מודעות קבועה בזמן אמת למה אנחנו אומרים, איך דברינו מתפרשים וכו’.
כאשר אנו משוחחים לראשונה עם ההורים, הם יחליטו תוך כדי שיחה האם אתה אדם שאפשר לסמוך עליו להיות זה שיחנך את בנם והאם נראה שיש לך את הכישורים המתאימים לתפקיד, אף אחד כמובן לא יוציא את הבן שלו מבית הספר על סמך התרשמות שלילית (למעט מקרים חריגים) אך כאשר בשני הקריטריונים אנחנו נקבל ציון גבוה, נכונה לנו שנה מוצלחת או לכל הפחות קלה הרבה יותר לעומת אם המצב היה הפוך.
הציון שנקבל במבחן הראשון הוא קריטי כי להצלחה עם תלמידים מאתגרים, אתה חייב את הגיבוי המלא של ההורים. יכולה לעבור שנה שלימה של התקשקשות עם תלמיד, שנה שלמה בה התנהגות של תלמיד לא מתייצבת, רק בגלל שההורים לא מגבים אותך כמורה.
לפני מס’ שנים שיתף אותי מורה באירוע שקרה לו עם תלמיד שבמשך כל השנה היו לו תקלות התנהגות שונות. במהלך שיחה שהתקיימה ביניהם, זרק התלמיד משפט ממנו הובן שהוריו של התלמיד מלאי ביקורת כלפי המורה.
היה זה כשבועיים לפני סיום הלימודים באותה השנה, אותו מורה יצר קשר ושוחח על כך עם ההורים, השיחה הובילה לפגישה מסודרת במהלכה התברר שכל השנה הם היו מלאי טענות ומענות על גישתו המורה כלפי בנם.
אותה הפגישה הסתיימה בסדר ואפי’ בסדר גמור, אך השנה של אותו התלמיד כבר לא תחזור; הניתוח אולי הצליח, אך הפציינט נפטר.
רושם ראשוני עקיף
אחד התומכים המשמעותיים לרושם ראשוני, הוא הרושם הראשוני העקיף. קורה לא פעם שאנחנו נפגשים עם הורים באקראי ואנחנו מרגישים את יחסם האוהד כלפינו; לפני שהחלפנו מילה הם נראים מחויכים ושמחים במפגש המזדמן; הם מתנהגים כך בהשפעת הרושם הראשוני העקיף.
רושם ראשוני עקיף יכול להגיע בכל מיני דרכים, לפעמים זה בעקבות שנה מוצלחת של תלמיד אחר בשנה קודמת כאשר הוריו של אותו תלמיד מספרים להורה הנוכחי איזה מורה מוצלח אתה וכן הלאה. עיקרו של הרושם הראשוני נוצר באופן אוטומטי בימים הראשונים של השנה. התלמידים מתחילים שנה, בוחנים את סגנוננו והתנהגותנו, גם ההורים דרוכים ומתעניינים בתדירות גבוהה בנעשה, כך שאם קורה משהו בעל משמעות בכיתה הוא יגיע עם התלמידים הביתה.
רושם ראשוני עקיף הוא כמובן לטוב ולמוטב. אני זוכר תחילת שנה בה יזמתי שיחה ראשונה עם הורה, ובין השיטים הרגשתי שמשהו לא בסדר; שאלתי בעדינות אם קרה משהו ואז ההורה נפתח וסיפר שהבן חזר הביתה ואמר שהרב לא מתייחס אליו וכו’; האמת היא שלא ידעתי על מה הוא מדבר, אך מיד ניגשתי לתקן את אותו הרושם.
באירוע בו שיתף אותי אותו מורה, היה מוטיב מרכזי של רושם ראשוני עקיף שלילי שלא טופל. בפגישה שהתקיימה בסוף השנה סיפרו ההורים שמתחילת השנה חזר בנם לביתו כשבפיו תלונות למכביר, ההורים לא הרימו טלפון למורה לברר מה קורה, אך מתלונה לתלונה הלך והשתרש אצלם רושם ראשוני עקיף שלילי; כשהתקיימה יום אחד השיחה הראשונה בין ההורים למורה, הם כבר היו נתונים עמוק תחת אותו רושם.
סיכום
לסיכום הנושא, נדבר על התזמון. כאשר אנחנו יוצרים קשר ראשוני עם הורים, אנחנו רוצים שתהיה שיחה נעימה ככל האפשר, אנחנו נבחר את הזמן צריכים לעשות זאת ביום בו בנם היה נינוח, אנחנו לא ניצור קשר ראשוני בערב יום לא מוצלח שלו, כי יתכן מאוד שהילד “הקדים אותנו” היום ויצר רושם ראשוני שלילי מה שעלול להוביל את השיחה הנעימה לשיחת הבהרה.
אגב, אפשר בהחלט לייקר את שיחת הטלפון ולומר לאותו התלמיד בסוף יום מוצלח “היום אני אתקשר להורים שלך ואספר להם כמה ילד טוב אתה “, גם הילד קיבל פרס וגם הוא הולך הביתה ליצור עבור המורה רושם ראשוני עקיף מוצלח מאוד.
לעומת רושם ראשוני ישיר לגביו אין הזדמנות שניה, רושם ראשוני עקיף ניתן לתיקון במאמץ וחשיבה נכונה; כאשר אנחנו פונים להורים לילד מאתגר שכבר הספיק לעולל דבר או שניים, צריך לקחת בחשבון שאולי ההורים נתונים תחת איזה שהוא רושם שלילי, ולכן חשוב שהרושם הראשוני הישיר יהיה מוצלח ביותר.
השורות האחרונות נראות קצת מתחנחנות, אך האמת היא שהם כהררים התלויים בשערה. עתיד של ילד יכול להיגזר משנה מוצלחת או להיפך, ישנם רגעים של משבר בהם אמון ההורים במורה הוא קריטי להצלת התלמיד מהתרסקות; אין לנו את הפריבילגיה “לא לחשבן יותר מדי” כי הבעת האמון בנו נותנת לנו כוח לחולל פלאות בנפש התלמיד.
לסיכום: קשר עם ההורים כבר בתחילת שנה צריך להיות קשר יזום מצד המורה; המורה יוצר קשר עם כלל ההורים נכון לתת קדימות ליצירת קשר עם הורי התלמידים המאתגרים, המטרה העיקרית שלו היא יצירת תדמית של מורה מקצועי ואחראי מה שמאפשר מרווח תמרון ופעולה מחד וקבלת משוב ומידע מההורים מאידך.
